‏הצגת רשומות עם תוויות מים מינרליים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מים מינרליים. הצג את כל הרשומות

12 בנוב׳ 2010

מים מינרליים: שבוע של (אי-)חשיפה תקשורתית

"זה כמו לשבת בסלון שלך ולדבר בנינוחות", וגם "אתה מכיר את אברי, הוא מאוד אוהב את הסביבה". הבחור בעל הקול הנעים מערוץ 2, מעברו השני של הקו, לא וויתר.
"האייטם הזה מאוד חשוב לנו, אנחנו מעוניינים שתבוא להציג את בעיית המים המינרליים בתכנית הבוקר שלנו מחר".
כותב ווסאבי הפך עם עצמו, באותו הרגע, בדברים הבאים:
  1. די מביך, להופיע בטלוויזיה מול הרבה אנשים (אוקיי, עקרי/ות בית בעיקר, לא הרבה רייטינג, ועדיין...).
  2. טלוויזיה זה מדיום תקשורתי מדורדר ורדוד, למרות שאברי גלעד "אוהב" את הסביבה.
  3. יאללה בסדר.
"יש סיכוי, מאוד מאוד נמוך, שזה לא ייצא אל הפועל. אתה יודע, יש לפעמים אירועי חדשות דחופים בעלי קדימויות. תקבל הודעה סופית בערב", ואז בערב: "אנחנו מתנצלים, זה לא ייצא  לפועל". 
גם סבבה!
ביום שאחרי תכנית הבוקר המדוברת, התפרסמה בעיתון "הארץ" ביקורת הטלוויזיה הזו. ואם להודות על האמת: פמלה אנדרסון זה בהחלט הרבה יותר מעניין מכל דיון בוקר משמים על בקבוקים.

בשבוע שעבר, בו הצהירה עיריית תל אביב על קמפיין לעידוד שתיית מי הברז, התפרסמה כתבה מקיפה בנושא תופעת המים המינרליים ע"י נעמי דרום בדה-מרקר. כותב ווסאבי התראיין ויצא מרוצה משתי סיבות: 1. הכתבה היתה מצוינת 2. תמונת הפורטרט (שנשלחה באמביוולנטיות גדולה) לא פורסמה.
בעקבות הכתבה, פנו לווסאבי גורמי תקשורת שונים כמו ערוץ 2 ויעל דן מגלי צה"ל, שערכה בתכניתה פאנל מומחים בנושא. 
הפאנל, רבע שעה אורכו, יצא לא רע ומחדד מאוד את המסר:


  • במשרדי הממשלה כבר אין מים מינרליים.
  • בעיריית ת"א החליטו להפסיק עם העניין הזה.
  • בכל העולם המערבי, בו יש מי ברז טובים ומבוקרים, יש גל ששוטף את התעשייה הזו החוצה.
האם תושג המטרה ומים שמגיעים ליעדם במשאיות לא יימכרו יותר בישראל?

24 ביולי 2010

מים מינרליים - תחילת הסוף?

בנות. הדנה הראשונה פלירטטה ולבסוף נעלמה. הדנה השנייה דווקא שיתפה פעולה והראתה נכונות לקשר וכל זה. בתור נציגת החברה, שזכתה בכבוד לספק את מערכות סינון המים לחברי היוזמה המכובדים של ווסאבי, ויש עשרות כאלה, היא קיבלה לידיה את רשימת המזמינים והרימה טלפון לשם הראשון שהיה שם. הגברת מהצד השני של הקו, שטעתה בתום לב כאשר הצטרפה לרשימת המזמינים, למרות שלמעשה יש ברשותה כבר מערכת שכזו וכל עניינה היה להביע תמיכה ברעיון, הפילה לדנה מחברת "מעיינות" את האסימון. מיד הבינה שמדובר בחבורת הזויים, בעלי אוריינטציה ירוקה או משהו כזה, שכל מטרתה לבזבז את זמנה שלה. ההתעלמות שלה מווסאבי בשבוע שלאחר מכן היתה צורמת יותר אפילו מהבכי של הילדה כשמכריחים אותה ללכת לישון. ווסאבי נעלב. הוא הבין פתאום את טיב הקשר המבוסס על אינטרס כלכלי בלבד, הוא הבין שיש לו עסק עם מישהי יפה ולא מעבר...
ואז נזכר שהוא יודע להיות גם עצבני, ולאיים ולעשות דברים שלא מיוחסים בדר”כ לכל מיני מוזרים עם עקרונות. הרי כל כך הרבה זמן ועבודה הושקעו פה. חברת מעיינות קיבלה פרסום בבמת הבלוג ובעיתון עכבר העיר עקב המיזם, אין מצב שדנה מבריזה!
זה עבד. ואפילו לטובה. חברת "מעיינות" הבינה מהר שכדאי לה להתיישר לפי ההסכם. ווסאבי הבין שוב שבעולם של היום, אין תחליף לדבקות ברעיון מבוסס היטב, הכסף פשוט לא יכול לאמת.
הבונוס מכל הסיפור - הקלה בבירוקרטיה של המהלך. אין צורך להירשם יותר לאף רשימה. רק לחייג למוקד ההזמנות של החברה ולהצהיר שהמזמין הגיע דרך הבלוג ווסאבי (גם מי שכבר נרשם ברשימה צריך לעשות זאת). כך תקבלו את המחיר המצויין, המפורט בהצעת המחיר הזו. כדאי לקרוא את הצעת המחיר לפני שמתקשרים להזמין. ווסאבי הוא רק המתווך בסיפור, ולמעשה סיים את תפקידו החל מפה ויוצא לחופשת הקיץ שלו. מומלץ להזמין את מערכת הסינון הפשוטה יותר, בעלת ארבע הדרגות, בעלות הכוללת של 650 ש”ח כולל התקנה. המערכת השש דרגתית סתם מנסה לסחוט עוד כסף.
למי מביניכם שעובד במשרד, עירייה או כל ארגון גדול אחר: כדאי להציג את הצעת המחיר שקיבל ווסאבי למיני-באר מים חמים-קרים, הכולל שני מסננים, לזאת שאחראית על רכישת המים המינרליים בארגון. המחיר המוצע למיני-באר, כולל התקנה, הוא 1000 ש”ח. החיסכון בהתקנת מכשיר כזה, לעומת המשך צריכת כדי מים, מחושב פה. מרב הטיעונים נגד צריכת המים בבקבוקים מצויים בפוסט הזה.

הסיפור הפך פשוט יותר! התקשרו למס’ 1-700-700-585 והזמינו את המערכת במחיר המיוחד עבור ווסאבי. זכרו לומר שבאתם דרך הבלוג וזכרו לשלוח לווסאבי מייל לאחר מכן עם הפידבק על השירות שקיבלתם. פרט לרצון של ווסאבי במעקב אחר מספר הרוכשים, חברת מעיינות צריכה לדעת שיש פלטפורמה שתשבח או תגנה אותה על שירותיה. הכוח במקרה הזה נמצא אצל הצרכנים, דווקא בגלל עקרונותיהם. כל אחד יכול לעשות זאת, אין מגבלה על מספר הרוכשים, אז העבירו הלאה.


ולסיום - את חודש יולי מקדיש ווסאבי לפעילים אחרים בתחומים חשובים שאינם בהתמחותו. בשבוע שעבר, הועלה פוסט אורח בנושא המאבק ברפורמת התכנון, המכונה גם רפורמת הולילנד, הניטש בימים אלו. בשבוע הבא יועלה פוסט אורח של שרון מלכי, אקס ווסאבי וחברת מועצת עיריית תל אביב, בנושא תוכנית קווי האוטובוס המהירים שהציבה מפלגתה, “עיר לכולנו”, על שולחן העירייה. לאחר מכן יעלה אחד הפוסטים החשובים ביותר של שימיפנזה, בנושא הביטוח הלאומי וכמה הוא גונב מאיתנו בכל חודש.

ווסאבי









4 ביולי 2010

שלום רב,

לפני כמעט חודשיים, פורסם הפוסט הזה של ווסאבי. הפוסט יזם התאגדות רחבה של אנשים, שמאסו במים המינרליים מכל הסיבות החברתיות-סביבתיות-כלכליות-בריאותיות כפיתרון שתייה יומיומי.
הנה קטע קצר מהפוסט:
"העושק הציבורי והסביבתי, המחיר המופקע, השימוש בפלסטיק שאינו באמת ממוחזר והסיכון הבריאותי הנשקף ממנו למים, זיהום האוויר והפקקים כתוצאה מהובלת הבקבוקים והכדים אל מרכזי הערים, הטעיית הציבור לחשוב ששתיית מים מהברז הינה סכנה בריאותית... כל הטיעונים שבעולם בעד נטישת חברות המים המבוקבקים לא ישכנעו את מי שסבור שאין לו אלטרנטיבה. אך האלטרנטיבה קיימת! והיא רלוונטית בדיוק כפי שהייתה לפני 20 שנה, כשלכולנו היה כזה בבית: סינון מי הברז בנקודת הצרכן. זוכרים?"
השתלשלות האירועים מאז: הוקמה קבוצת רכישה, נרשמו הרבה אנשים והוגש מכרז לחברות הסינון השונות.
אז המכרז של ווסאבי הסתיים, וחברת מעיינות היא זו שתתקין מערכת סינון מים ביתית לכל קבוצת הרכישה.
דנה, נציגת החברה, דאגה לתת לנו מענה כמעט על כל שאלה שהצבנו בפניה: מחיר מעולה, מפרט הפילטרים ותפקידיהם השונים, אופצ' התקנה עצמית, מחיר מעבר דירה, החלפת פילטרים במחיר קבוע לתקופה של 5 שנים, אחריות ועוד.
הצעת המחיר כוללת את כל התשובות לשאלות הנ"ל. היא מעניקה שתי אופציות למערכת הסינון: אחת עם 4 שלבי סינון ואחת עם 6.
טיפ קטן - לאחר התייעצות עם מומחה לטיפול במים, הגיע ווסאבי למסקנה שאין שום טעם בהתקנת מערכת עם שישה מסננים. המים בארץ עשירים במינרליים, שאינם מסתננים במערכת סינון סטנדרטית, ולכן אין טעם בהוספת מינרלים לאחר הסינון. לכו על המערכת הבסיסית!
 
המעניינים במערכת העלו שאלות רבות, אשר ווסאבי השתדל מאוד לענות על כולן. הנה מקבץ תשובות:
  • בתהליך סינון המים, בשונה מתהליך אוסמוזה הפוכה, אין בזבוז של מים.
  • מערכת סינון איננה מסוגלת לטפל במתכות כבדות. רק הרשות המבצעת מסוגלת, ע"י עצירת הזיהום התעשייתי העתידי והעברת תקציבים לטיפול בזיהום הקיים.
  • מערכת סינון אינה מורידה את לחץ המים בצורה משמעותית. בואו נגיד שיהיה קשה לשטוף איתה כלים.
  • מערכת סינון מטפלת בכלור ובחומר אורגני אך כנראה לא מטפלת באופן משמעותי בפלואור שבמים, אשר עפ"י דעות מומחים לא אמור להיות שם מלכתחילה.
מלאו את הטופס הזה עד יום ה' הבא (8.7.10, שעה 17:00) על מנת לסיים את התהליך. זיכרו שדרושה קבוצה גדולה, כדי להיות זכאים לתנאים שהשיג ווסאבי מול חברת מעיינות. הראו את התנאים לחבריכן, הוריכן, בניכן, בנותיכן שכניכן וכלבותיכן, והסבירו להם שזה פשוט כדאי! המים המשווקים כ"מים מינרליים" הם מוצר פיקטיבי ומזיק שעליו להתפוגג מחיינו.

ווסאבי

9 ביוני 2010

על איש משרד הפנים, מים מינרליים והתפלה


שלום רב,

1. לפני כ- 8 חודשים, פתח ווסאבי במסע להפסקת צריכת המים המינרליים במגזר הציבורי. תחילה פורסם מכתב לשר הרווחה, הקורא לו לבטל את מכרז אספקת המים המינרליים במשרדו. בהמשך פורסם עוד פוסט, המסביר שאי צריכת מים מינרליים היא חלק מאחריות חברתית וסביבתית, שחובה על כל מוסד ציבורי לנקוט. כל הנימוקים נכתבו, פורטו ונטחנו עד דק, כולל חישוב המראה חיסכון של מאות שקלים בשנה עבור כל עובד במעבר ממים מינרליים למי ברז (מסוננים או לא).
השבוע פורסמה בתקשורת הידיעה הזו. האם יש קשר בין הפעילות והמסע ההסברתי של ווסאבי לבין זה שאיש משרד הפנים קורא למשרדי הממשלה להפסיק להגיש מים מינרליים בישיבות שלהם ליד הבורקסים? כנראה לא נדע לעולם, אבל אין זה משנה! כפי שלימדנו הפעיל החברתי המוערך איתמר כהן, יש לשבח נמרצות את איש מינהל המים במשרד הפנים מעל דפי האינטרנט.

2. אל רשימת "מומרי" המים המינרליים של ווסאבי מצטרפים עוד ועוד בתי אב. ביום רביעי בעוד שבועיים, ה- 23/6/10, בשעה 16:00, תערך פגישה עם דנה מחברת פילטרשופ באוניברסיטת ת"א. מי שמעוניין להגיע - שיודיע בתגובה למייל זה. פרטים על המיזם פה, הצטרפות לרשימה פה.

3. התפלה? אביב לביא מסביר בשפה הפשוטה ביותר את תהליך זליגת בעלי ההון למקום, שעד תחילת האלף הנוכחי, לא ניתנה להם בו דריסת רגל. פרץ דר, מהנדס מים בכיר, מעמיק בנושא עוד יותר.

4. בקרוב, מצגת חתרנית מבית שימיפנזה - כמה "שווה" פציעת גב עקב הרמת כדי מים במקום העבודה? התמונה למעלה לקוחה מהאתר.

5. לחיפאים - בבת גלים יש גינה קהילתית מעולה.

ווסאבי



25 במאי 2010

עידכון לגבי רכישת מערכת ביתית לסינון מים

שלום רב לכל מי שהצטרף לקבוצת הרכישה של ווסאבי,

תזכורת: לפני כשבועיים התפרסם בבלוג ווסאבי הפוסט הזה, המסביר את חשיבות המעבר של האזרח הפשוט לשתיית מי ברז במקום מים מבקבוקים (המכונים מים מינרליים). מכיוון שלכולנו יש בעיה של חוסר אמון מול מי הברז שלנו, וגם של טעם בעייתי, הוצעה התקנת מערכת סינון וטיהור ביתית כפתרון זמני, או לא. קראו שוב את הפוסט, הוא מסביר זאת בבהירות.
ווסאבי הקים קבוצת רכישה, ועד כה הצטברו מעל 65 שמות של מעוניינים במערכת פשוטה לסינון וטיהור מים בביתם.
המכרז נשלח למספר רב של חברות טיפול במים והתקבלו כבר מס' הצעות אטרקטיביות עבור הקבוצה.
לשם השלמת המהלך, ווסאבי מבקש מכם מס' דברים:
  1. אנא העבירו את המסר לחבריכם. זוהי הזדמנות יפה להעביר מסה של אנשים לשתיית מים חברתיים, סביבתיים וזולים הרבה יותר.
  2. ווסאבי ישמח להפגש עם מס' נציגים מהרשימה, שבאפשרותם להגיע לאוניברסיטת תל אביב, ולהחליט יחד עמם על ההצעה הטובה ביותר. מי שמתאים לו שיכתוב זאת בתגובה למייל זה.
  3. אנא אשררו במייל זה את נכונותכם להמשיך בתהליך. הצעות המחיר שהתקבלו אצלנו הן תחת ההנחה שזוהי קבוצה גדולה וווסאבי צריך לדעת מה גודלה הפוטנציאלי העכשווי. כמובן שלאחר שיוכרז על המערכת הנבחרת, כולל המפרט והמחיר, תתבקשו לתת אישור סופי.
דבר כמעט אחרון - אין לווסאבי כל אינטרס כלכלי בנושא, רק כאב ראש והרבה עבודה, לא לדאוג.
דבר אחרון - למי שלא מכיר, האתר המבריק שימיפנזה, עם המדריך להחתלת תינוקות, הפתרון להגנה מפני אלימות בכבישים ועוד חומר ירושלמי טוב.

9 במאי 2010

בואו נעשה סוף לבעיית המים המינרליים


הציבור בישראל לא נוגע במי הברז שלו עם קשית. הוא רואה בהם משהו שאינו ראוי לשתייה, ואינו מאמין לדוחות משרד הבריאות בנושא. הסיבות לכך מגוונות ונובעות בראש ובראשונה מחוסר האמון שרוכש הציבור כלפי הממסד שלו. כך תורמים בעקיפין אולמרט וכל אבירי השחיתות האחרים, גם ללא כוונה מצידם, לבחירה הבעייתית של רבים מהישראלים בשתייה של מים מינרליים.

העושק הציבורי והסביבתי, המחיר המופקע, השימוש בפלסטיק שאינו באמת ממוחזר והסיכון הבריאותי הנשקף ממנו למים, זיהום האוויר והפקקים כתוצאה מהובלת הבקבוקים והכדים אל מרכזי הערים, הטעיית הציבור לחשוב ששתיית מים מהברז הינה סכנה בריאותית... כל הטיעונים שבעולם בעד נטישת חברות המים המבוקבקים לא ישכנעו את מי שסבור שאין לו אלטרנטיבה. אך האלטרנטיבה קיימת! והיא רלוונטית בדיוק כפי שהייתה לפני 20 שנה, כשלכולנו היה כזה בבית: סינון מי הברז בנקודת הצרכן. זוכרים?

האם זהו פיתרון אידאלי? בוודאי שלא. אסור כמובן להשלים עם סינון מים כמצב תמידי, אך יש להפנים ששיקום מערכת המים הציבורית תתחיל אך ורק כאשר כל הצרכנים בארץ יחזרו לשתות מים ציבוריים מהברז. במצב כזה ייפסקו הזכיונות השערורייתיים לחברות הפרטיות ומאגרי המים "האיכותיים" שלהם, כולל הדוגמניות החטובות וההרים המושלגים, יתווספו לשאר מקורות מי השתייה "הרגילים" שלנו. בארות מי התהום שזוהמו ע"י מפעלי תעש, צה"ל ואחרים ישוקמו רק אז בצורה נאותה, בעקבות הלחץ שיפעיל הציבור להפסקת זיהום המים שלו. הסכומים היחסית צנועים יימצאו, כי ניתן יהיה לחסוך גם איזה מפעל התפלה או שניים. הצנרת המתפוררת תטופל והחלקיקים החומים כבר לא יהיו מנת חלקם של מי הברז. אולי גם אז יחליט חלק מהצרכנים שאין עוד טעם לסננם.

המגזר הציבורי חייב להתניע את התהליך הזה. כל עוד אינו עושה זאת, המסר המועבר לאזרח הוא שהמדינה אינה סומכת על שירותיה. מקומם לראות משאית עמוסת כדי פלסטיק של "נביעות" באוניברסיטת תל אביב, או לחלופין מכרז לאספקת מים מינרליים שמפרסם משרד הרווחה. מוסדות אלה, המתיימרים להיות "חברתיים", ימשיכו כרגיל להתלונן על היעדר תקציבים ובמקביל לרכוש מים פרטיים ויקרים פי אלף מהמים הזורמים בברזי המטבחון שבקצה מסדרונותיהם.

האזרח הפשוט חייב לקחת את העיניינים לידיו. בתכלס, אין לו ברירה אחרת. חברות המים המינרליים גוזלות ממנו מים, מזהמות את סביבתו ותורמות להרחבת הפערים החברתיים סביבו. מבחינתן, שימשיך לסחוב בקבוקים בקיץ הארץ ישראלי המטורף ולשלם עלייהם כאילו הוא קונה איזה מוצר בריאות. הוא יכול גם לשלם יותר ולקבל אותם עד הבית על גבי משאית עם תמונה של צבי בשלג. אין לו ברירה, הוא חייב לשתות מים אחרת הוא ימות. מי הברז, על צבעייהם המשתנים וטעמם הלא ערב, מבאסים אותו.

האזרח הפשוט לא צריך מכשירים יקרים בבית, דוגמת "תמי 4" ובארים אחרים. למען האמת, המכשירים הללו מסננים פחות טוב ממערכת פילטרים פשוטה, משום שהם עסוקים יותר בלהיות מעוצבים ופחות בלעשות את העבודה. הם צורכים חשמל (די מיותר, לא?) כדי שניתן יהיה להגיש מים בטמפ' שונות, אך בדר"כ מסננים באיכות נמוכה. התמונות המצורפות מראות מערכת סינון מים, המותקנת בביתו של כותב שורות אלו. המערכת כוללת ארבעה פילטרים, תפקידו של כל אחד מהם מצויין תחת תמונתו, וברז קטן שמותקן ליד הכיור במטבח. מערכת זו היא הפשוטה ביותר ולכן גם הטובה והזולה ביותר. היא מסננת את המים נהדר ומשפרת את טעמם פלאים. התקנתה עלתה כ- 600 ש"ח ומחיר החלפת הפילטרים השנתית הינו כ- 250 ש"ח. החישוב הזה מראה שניתן לחסוך יותר מ- 800 ש"ח בשנה עבור זוג, לאורך תקופת צריכה של 10 שנים, במעבר משישיות הבקבוקים הידועות לשימצה לשתיית מים מסוננים מהברז. למרות האמור לעיל, ווסאבי מעוניין לייצר אלטרנטיבה עוד יותר טובה ומשתלמת.

מצ"ב טופס למילוי ע"י כל המעוניין בהתקנת מערכת סינון פשוטה בביתו. מטרת ווסאבי היא לאסוף כמה שיותר לקוחות פוטנציאליים ולהכריז על כך בפני חברות הסינון הקיימות כיום בשוק, על מנת לקבל מכל אחת מהן הצעת מחיר "מעניינת" יותר ממה שהיתה נותנת עבור מערכת בודדת. באופן זה קיימת אפשרות להשגת מחיר נמוך משמעותית עבור מערכת סינון המים הביתית. אפשר גם להקשות ולהתנות הרכישה במתן פיתרון למיחזור הפילטרים, או סתם בתמיכה רגשית למכורי הפלסטיק שנגמלו. מה שבטוח, התאגדות רחבה יותר תאפשר תמרון טוב יותר ותועלת סביבתית ותודעתית אדירה. ווסאבי מתחייב לא לעשות כל שימוש לרעה במידע שייאסף על ידו. רשימת המעוניינים תינתן רק לחברה שתזכה במכרז ורק לאחר אישרור סופי של כל אחד מחברי הרשימה. אין פה שום אינטרס פרט לרצון להוביל לפיתרון הבעייה הנקראת מים מינרליים.

הרשימה פורסמה גם באתר NRG.

17 בנוב׳ 2009

על מים בכדים ואחריות חברתית


בעוד שבוע בדיוק, בחלוף התאריך הסופי להגשת טפסי המכרז, יחליט מנכ"ל משרד הרווחה איזו חברת מים מינרליים היא הראויה ביותר להרוות את צימאונם של עובדי המשרד והשירותים הנלווים לו. מהם הפרמטרים על פיהם נקבע מי תהיה החברה המאושרת? האם בדק המנכ"ל את איכות המים המסופקים על ידי כל מועמדת, או שמא בדק את ערכם התזונתי? האם קרא למספר נציגים, עובד אחד מכל מחלקה, על מנת לבצע מבחן טעימה ולהחליט בצורה דמוקרטית על הזוכה?
התשובה העגומה היא, שאת איש הציבור הבכיר הזה, המרוויח לפחות פי שלושה מכל קורא ממוצע של טור זה, מעניינים בהקשר זה רק שני דברים: גובה הצעת המחיר שיקבל, וחיזיון בעבוע המים הצלולים בכדים השקופים במטבחון שבקצה המסדרון. מהעובדות שפרט ווסאבי במכתבו לשר הרווחה, אשר הועבר לטיפול מנכ"ל המשרד, בחר האחרון להתעלם. רשימת הסיבות החברתיות-סביבתיות-כלכליות, המחייבות את המנכ"ל לשנות את ייעוד המכרז, הופנתה למגרסה שליד המטבחון. אין זה אישי כמובן. משרד הרווחה הוא רק האבן הראשונה בשרשרת הדומינו של מוסדות ציבור הנדרשים על פי כל כללי האתיקה החברתית לחדול מיד מצריכת מים מינרליים.
תגובת המשרד האטומה הגיעה לידינו אך ורק לאחר שדרש בה העיתונאי אביב לביא. התשובה אינה מתייחסת לשאלות הקשות שהוצגו בפניית ווסאבי, וניכר בה שבכירי המשרד אינם מבינים את אחריותם החברתית והסביבתית כמשרד ממשלתי. את תחשיבי העלויות הם כלל לא טרחו לעשות, אך משום מה דבר אחד ברור להם: שתיית מים מסוננים יקרה יותר משתיית מים פרטיים בכדים (שאינם מים מינרליים כלל). לדוחות משרד הבריאות בדבר איכותם הטובה של מי הברז, הם אינם מאמינים. לדעתם, קיום ישיבות מחייב הגשת מים שהגיעו ליעדם במשאית. את השימוש בפילטרים הם רואים כמסורבל, למרות שהחלפת הפילטרים אחת לשנה אינה כרוכה במאמץ מיוחד. את האופציה של שתייה ללא מסננים בוודאי יפסלו על הסף. לטענתם בדבר הנחה של עד 60% שהם מקבלים על צריכת מי כדים, נתייחס בהמשך.
משרד הרווחה מפורר במו ידיו את אמון הציבור במערכת אספקת המים, עליה אחראית המדינה אשר אותה הוא מייצג. שר הרווחה ומנכ"לו צודקים בגישתם. אף צעיר זב חוטם לא יזיז את ישבנו להפגין מול חלונם והנושא יתפוגג מהכותרות במהרה. מדוע אין הם נוקטים בגישה הפוכה? המהפך במשרדם יכול להוביל את המגזר הציבורי כולו לחיסכון כספי אדיר ולצדק סביבתי נדיר. האינטרס הציבורי שוכב מול דחפורי חברות המים הפרטיות. מדוע לא יאמצו אותו לחיקם וילחשו על אוזנו שמהיום יהיה טיפה יותר טוב?
ווסאבי עשה את החישוב הפשוט, שאנו מקווים שיגיע לכל בית צורך כדים/בקבוקים בישראל. תחת הנחות מחמירות ושמרניות התקבלה העובדה הבאה - החיסכון הכספי הישיר (לא כולל החיסכון בעלויות הסביבתיות) של מעבר בית עסק כלשהו, משתיית מים בכדים לשתיית מים מסוננים מהברז, הינו כ- 500 ש"ח לעובד בשנה. במשרד הרווחה והשירותים הציבוריים מאות עובדים; במגזר הציבורי כולו עשרות אלפי עובדים. ודרך אגב, החישוב כולל את הג'סטה המפנקת של 60% הנחה על המים המינרליים. ללא ההנחה המופרכת הזו יאמיר ההפרש לכ- 700 ש"ח לעובד בשנה.
ווסאבי מתחייב במאמר זה לא להרפות מנושא המים המינרליים בפרט ומנושא הפרטת המים בכלל. כבלוג אקטיבי וחף מכל תלות חסותית, איננו מנועים מלהכריז על חברות המים המינרליים כמטרה. אנו קוראים להחרמתן ולסגירתן. פעילותנו מקבילה לפעילותם של עשרות בלוגים ואתרי אינטרנט בארץ ובעולם, שחרטו על דגלם את הבערת הנגע שנקרא מים בבקבוקי פלסטיק או בכדים. הרבה אזרחים ועסקים פרטיים נוטשים כיום את המים המבוקבקים מטעמי אחריות חברתית, סביבתית או כלכלית. המגזר הציבורי חייב לעמוד בראש התנועה הזו. נכון הוא שמצב מי השתייה בארץ אינו מזהיר. נכון גם שהצנרת העירונית אכולת קורוזיה. לכן, דווקא תפיסה סולידארית של מקורות המים כשווים לכל התושבים תביא לשיקום הבארות והחלפה הדרגתית של מערך הצנרת והחלוקה.
מן הראוי שמנכ"ל משרד הרווחה יפנים ששמו הטוב בסכנה, ושהוא חשוף לביקורת ציבורית על תפקוד לקוי. ראוי שגם יידע כי בתור פורץ דרך יזכה לפידבק החברתי החיובי.


* הרשימה פורסמה במקביל באתר nrg.

9 בנוב׳ 2009

מרד בחברות המים המינרליים - עדכון

תודה לאביב לביא שפרסם את הנושא ב"סופשבוע" האחרון של מעריב, תודה לאיתמר כהן על ההמלצה לפנות אליו.
משרד הרווחה אינו מגיב כרגע, אך מסתמן שלא יסיר את מכרז המים המינרליים לפי תגובתו בעיתונות.
ווסאבי מחפש דרכי תקיפה נוספות בעניין (כמו לדוגמה חישוב של כמה כסף אפשר לחסוך ממעבר כל משרדי הממשלה והכנסת לשתיית מי ברז) וישמח להמלצות מצד הקוראים.
נשמח גם לעזרה בארגון רשימה של מוסדות וחברות ציבוריות, הצורכות מים מינרליים ומבזבזות בכך הרבה כסף.


31 באוק׳ 2009

ווסאבי נגד המים המינרליים - סיבוב שני

לכבוד שר הרווחה, מר יצחק הרצוג

לאחרונה הוציא משרד הרווחה, הנתון תחת אחריותך, מכרז לאספקת מים מינרליים עבור המשרד והשירותים החברתיים.
אנו קוראים למשרד לחזור בו מכוונתו המקורית במכרז ולשנות את כותרתו לאספקת שירותי סינון למי הברז הקיימים. הסיבות לחשיבות העניין מפורטות להלן:

  1. אין שום טעם במילוי, אחסון ושינוע של מכלי מים, בעוד משרד הבריאות מכריז בבירור בדוחות שלו כי מי הברז, במיוחד אלו אשר מסופקים בירושלים, הנם ראויים לשתייה ואף עולים באיכותם על המים שמספקות החברות הפרטיות. המשאיות המובילות את מכלי המים תורמות משמעותית לפקקי התנועה, שחיקת הכבישים, וזיהום האוויר.
  2. המים הנמכרים ע"י חברות נביעות ומי עדן אינם נחשבים כלל למים מינרליים עקב התקנת המסננים שנעשתה במפעליהן לאחרונה. בפשטות ניתן לומר ששתיית מי החברות הללו שקולה לשתיית מי ברז מסוננים מחברת מקורות. המים הנאספים ע"י קיבוץ עין גדי אמנם אינם מסוננים, אולם רעתם היא בכך שהם נגרעים ישירות מים המלח, ההולך ומאבד ממפלסו, לעיני הציבור המודאג.
  3. חברות המים המינרליים מנהלות מסע הטעיית ציבור כנגד מי הברז ומטרתן האנטי-סביבתית והמסחרית היא הדחת הציבור משתייתם. הציבור המבולבל כבר ממש מאמין שאיכות מי הברז ירודה לעומת מי המעיינות "הצלולים". זוהי מגמה מסוכנת של צמצום המוניטין של מי הברז כמים איכותיים ושווים לכל. מערך מי השתייה אכן טעון שיפור, הכולל שיקום של בארות מים מזוהמות והחלפה הדרגתית של הצנרת, אולם הזרקור התודעתי חייב להיות מכוון לכך שלמים אלו אין תחליף. זהו מסר חברתי ראשון במעלה.
  4. המים המינרליים יקרים אלפי מונים מהמים הזמינים לנו בברז. מאחר ומשרד הרווחה הנו משרד ציבורי בכלל וחברתי בפרט, ראוי לדעתנו לחסוך מהציבור את העלויות הגבוהות, הקשורות באספקה של מי החברות למשרד הרווחה ולשירותים הסביבתיים. משרד הרווחה יצטרף בכך להמוני מוסדות ומשרדים ציבוריים, ששותים מים מהברז מחד, ויזכה להוביל את כניסתם של מוסדות נוספים למעגל מי הברז מאידך.
  5. טיעונים נוספים פה.

אדוני השר, לאחרונה הכריזה עיריית לונדון על פרויקט הצבת ברזים ברחוב, על מנת למגר את תופעת שתיית המים המינרליים. גם שם כבר מבינים שעשרות מיליארדי הבקבוקים, הנערמים באתרי ההטמנה (רק חלקם המועט באמת ממוחזר) הם בעיה סביבתית קשה. גם שם כבר מבינים שאין זה ראוי שמים, מקור החיים על פני האדמה, יהוו מטבע לסוחר וירחיבו אף הם את הפערים החברתיים המעמיקים. צריכת מים מינרליים ע"י מוסדות המדינה היא למעשה הודאה בכך שהמדינה אינה מסוגלת לספק לאזרחיה מים ראויים לשתייה.

בכבוד רב,

ווסאבי


העתקים:
  • מר גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה
  • גורמי תקשורת רלוונטים
  • אתרים חברתיים וסביבתיים

* תודה לעודד גלעד שהביא לידיעתנו על המכרז ולאנשים אחרים שתרמו לעריכתו.
** המכתב נשלח ליעדו הן במייל והן בפקס. מי שמעוניין לחזק את המסר אצל השרים, הרצוג ו/או ארדן, מוזמן לעשות זאת.
***ווסאבי קורא לציבור להודיע על עוד מוסדות שצורכים מים מינרליים, על מנת שנוכל לשכנע גם אותם לעבור לשתות מהברז.


16 באוק׳ 2009

השד בבקבוק


חיסולן של חברות המים המינראליים בישראל הינו צו סביבתי וחברתי ממדרגה ראשונה. ווסאבי מונה עשר סיבות:


  • השתלטותן על מעיינות השייכים לציבור, וניצולם למטרות מסחריות. כן כן, ברור שהן קיבלו היתר מהמדינה, וגם זו שחיתות שיש לעקור מן השורש.
  • שאיבת מים מאסיבית מנביעות טבעיות ומכירתם בבקבוקים לציבור שידו משגת. מי מעיינות צלולים לעשירים, העניים ישתו מהברז.
  • שכנוע הציבור שמי הברז בארץ אינם ראויים לשתייה. אתרי החברות ונציגי המכירות ישמחו להסביר לכם שהצנרת מתפוררת ושמי התהום והכנרת הולכים ומזדהמים.
  • שימוש מטעה במושג "מים מינרליים" - שתיים מן החברות התקינו השנה מסננים עקב זיהום המעיינות שבשטחן - אשר כוונתו למים שאינם מטופלים ומסוננים כלל.
  • שימוש בבקבוקים ומיכלי פלסטיק אנטי סביבתיים (הפלסטיק מיוצר מנפט, מיחזורו אינו כלכלי וכמות הבקבוקים הנאספת הינה עדיין קטנה בפועל) ושינועם לחנויות ולצרכנים פרטיים במשאיות כבדות, השוחקות את הכבישים, גורמות לפקקים ומוסיפות זיהום לאוויר.
  • מתוך חוק שימור החומר, ניתן להסיק כי שאיבת יתר של מים ממקור נקודתי, תגרום לייבוש השטחים שמסביב. שמורת עין גדי התייבשה לה כמעט כליל עד שניאותה החברה המקומית, בעקבות לחץ ציבורי, להעתיק את נקודת השאיבה.
  • האינטרס של החברות הללו הינו כלכלי ואינו תואם את האינטרס הציבורי הפשוט של שמירה בת קיימא על מקורות המים. כמובן שאין זו האשמה כלפיהן, אלא רמז אולי לצעד האפקטיבי כנגדן.
  • מים בבקבוקים שוברים את הגב, ויקרים עשרות מונים מהמים בברז.
  • לעיתים קרובות עומדים בקבוקי המים בשמש, במשך שעות וימים, בתחנות הדלק ובקיוסקים המחזיקים בהם. עובדה זו מהווה סיכון לבריאות הצרכן של מים אלה.
  • הפסקת המכירה של המים בבקבוקים תחזיר למי הברז הרגילים את כבודם האבוד. האיכות טובה לא פחות מהמים בבקבוקים, אולי אף יותר. הצנרת מרובת הקורוזיה תטופל בהדרגה. פילטר פשוט תחת הכיור ייתן מענה לחלקיקים.
הגיע הזמן לחרם צרכנים אגרסיבי על חברות המים בבקבוקים. מים אינם מוצר נסחר כמו קוקה קולה, אלא זכותם הטבעית והשווה של כל תושבי הארץ.


* תודה לכל ההערות והתיקונים מצד הקוראים, נשמח לעוד כמובן.