השערות ברגליים סומרות. טמפרטורת המיזוג הבלתי נסבלת, באחד הימים החמים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל, מוכוונת אנשים עם חליפות ונעלי עור. לבוא עם מכנסיים קצרים וסנדלים לכנסים האלה גובל בחוסר אחריות בריאותית. והרי לכם הצעד הבסיסי ביותר להתייעלות אנרגטית בארץ מזרח תיכונית. כזה שפירמת רואי החשבון (שבחסותה התקיים הכנס) יכלה להציג במצגת פאוור-פוינט יהירה ומפוארת: המהלך שחסך למשק מאות מיליונים: שינוי קוד הלבוש, או יותר נכון - הסרה שלו.
אם להתחיל בקטן - כל עובדי המגזר הציבורי עוברים בקיץ לסנדלים וקצר. ביפן, שם הוחלט על קיבוע טמפרטורת המזגן על 25 מעלות, העובדים פשוט התאימו את עצמם. זה עובד וזה חוסך מיליארדים. חליפה ועניבה זה גם ככה הכי המאה שעברה. סנדלים וקצר זה פשוט הרבה הרבה יותר כיף. האם עדיף להגיע לפגישה חשובה מזיע עם כתמים בבית השחי, או שמא יבש ורענן?
זה לא יקרה... בדיוק כפי שקמפיין הטלוויזיה של רשות המים לעולם לא יעז לבקש מהציבור לחדול כליל מהורדת המים אחרי שמשתינים. מדוע המסרים האלה לא עוברים מסך? האם יש כאן קשר לממון ושליטה בהמונים?
וזהו לב העניין בתחום הנקרא חיסכון (או שימור) אנרגיה: בבסיסו עומדים עקרונות פשוטים וצנועים, כל כך צנועים שהם מפרים את הקודים הפתטיים שהחברה המערבית גזרה על עצמה. השם הביורוקרטי - "התייעלות אנרגטית" - הוענק לו על מנת להבהיר לאיש הקטן שהדבר אינו בשליטתו, אלא כרוך במהלכים מורכבים של אנשי מקצוע.
התפשט, סעי באופניים או בתחבורה ציבורית, פתח חלון, כבי את האור, למה 16 מעלות? אתה לא רואה שקר לה? מה אתה בפינלנד?
