מהיר בעיר - ככה זזים בעיר / שרון מלכי*

אפרופו כתם הנפט של BP, שנים מהכתמים הגדולים שדבקו בתל אביב הם חניה ופקקים. תודו שנמאס לכם מהפקקים, תודו שנמאס לכם לא פחות מלחפש חניה. עמידה בפקקים וחיפוש חניה הם גם שניים מהגורמים המובילים ביצירת זיהום אוויר מכלי רכב. עד כאן החדשות הרעות ומכאן לחדשות הטובות, יש פתרון!

עיר לכולנו זיהתה את הבעיות האלה בבחירות המקומיות ב- 2008 והבטיחה להלחם למען פתרונן. כעת הצטרפו אליה קואליציה של ארגונים כדי להציג את הפתרון למשבר התחבורה של תל אביב-יפו: מהיר בעיר.

הפתרון שמציעה התוכנית של מהיר בעיר פשוט מעין כמותו: אוטובוסים שנוסעים על נתיבים בלעדיים, מקבלים זכות קדימה ברמזורים, יחד עם מערכת מכירת כרטיסים לפני העליה לאוטובוס. אוטובוסים שפועלים בתדירות גבוהה (כל 3 דקות), מי שעומדת בתחנה תראה בשלט אלקטרוני מתי בדיוק יגיע האוטבוס הבא (והוא יגיע בזמן בדיוק, כי הרי הוא לא מחכה בפקקים). בקיצור, רכבת קלה על גלגלים ולא על מסילה- כי למי יש זמן לחכות עוד 20 שנה?! זה עובד בכל מיני מקומות בעולם, זה יעבוד גם אצלנו.

עם רצון פוליטי במקום הנכון (מי אמר רון חולדאי?) התוכנית הזו תאפשר לנו תוך שנתיים מהיום לזוז אחרת, תסתכלו בסרטון החדש מבית היוצר של מהיר בעיר** כדי לראות את העתיד:


רוצים לגרום לזה לקרות? כנסו לאתר וחתמו על העצומה, תלו שלט הזדהות על המרפסת, צאו איתנו לרחוב ויש עוד כמה דברים קטנים שתוכלו לעשות כדי שנוכל להוציא את גוש דן מהפקקים ומסיוט החניות.

* שרון מלכי היא פעילה בעיר לכולנו והתפארה בעבר בתואר הנחשק של כותבת קבועה בווסאבי
** העוסקים במלאכת יצירת הסרטון: בימוי- דניאל אדר, משחק- נועה גולן, תסריט- איתי מאירסון, עזרה הטכנית- עודד בג'יו, הפקה- קרן סימון

אדום, ירוק, אפור ושתיקות

שבועות אלו היו שבועות של שתיקה דקה, מאחוריה שלל עיסוקי יתר. לנו, לא נותר אלא להצטער בפני קהל הרבבות שנאסף בכיכר הבלוג ואפילו לא היה לו את שירי חג גדיה של חווה אלברשטיין ודומיו להתנחם בהם.

אחת מהחזיתות בהן אני משתדלת לפרוס חלק מכובד משקלי המטפורי והזניח לפרקים היא עיר לכולנו, התארגנות עירונית, ירוקה אדומה שתציע תל אביב אחרת בבחירות הבאות עלינו לטובה בנובמבר. במסגרת זו, כתבתי טור דעה על הניגוד הכפוי והמלאכותי שנוצר בקונטקסט הישראלי בין העיר האפורה לטבע המוריק ומוצא ביטוי בפרבור אינטנסיבי והזנחת הערים מבחינה סביבתית.

בעקבות טור זה גם התראיינתי [בקצרה] לעושים סדר, תוכנית בהנחייתו של בן כספית. אולי אפילו תוכלו לראות אותה אם תעמדו בתנאי הסף הנוקשים:

א. אתם מחזיקים בטלוויזיה.

ב. יש לכם ערוץ 2 ופנאי היום [19.5.08] ב- 17:30 להתבונן בה.

או:

ג. יש לכם חינוכית 23 ופנאי היום ב- 8:30 או ב- 20:30 להתבונן בה.

מי שבכל זאת יפספס, יוכל ליצור קשר עם אמא שלי, יש סיכוי שהיא תדאג לתיעוד...

* התמונה צולמה ע"י amnesia ושוחררה תחת רישיון CC.

ירוק זה השחור החדש

ביום חמישי עת ערב יצאתי את גבולות הכרך לטובת שמחה משפחתית בפריפריה צפונית. נו כן, הפסדתי את השעה של החושך, אך התגובות ששמעתי וקראתי נחלקות באופן גס לשתיים: אלו שעמדו מאחורי המיזם, ציינו את עשרות אלפי האנשים שהגיעו לכיכר ואת השמן מפלאפל שעשה להם שמייח, ומנגד, את אלו שראו את הצד המואר של העיר ואמרו שחושך לשעה זה נחמד, אבל אפעס לא הכי אפקטיבי. לרמן הגדיל לעשות ולמען שירות הציבור ריכז את עיקרי הביקורת בעוד בלוג תל אביבי.

אני מצטרפת למברכי היוזמה, ואף מדמיינת בשמחה את העיר שורה בעלטה, ואת כל 31 המגה וואטים נחסכים להם אחר כבוד. אבל בואו נמסגר את המחווה ונזהה את המהלך ההצהרתי שהיא הייתה. אפשר לראות בה צעד חיובי רק אם היא תהיה כוח חלוץ בשורת צעדים מתמשכים, חלקם פשוטים להפליא לביצוע, שיכללו בין היתר שימוש חסכוני יותר באנרגיה. חסכון שיכניס את 31 המגה וואטים של ההחשכה האחרונה לכיס הקטנטן.

אפשר למשל להתחיל בשינוי תאורת הרחוב והתאורה בבנייני הציבור של העירייה. נכון, זה מצטלם לגמרי פחות דרמטי וסקסי, אבל הטכנולוגיות כבר שם, ואם יש רצון מאחורי ההצהרות שפוזרו בחסות החשכה, אז דומני כי הדרך סלולה.

גם השוק הפרטי בתל אביב ומחוצה לה, יכול לתרום את תרומתו הממשית ולא רק ההצהרתית. אין זה פותר את העירייה ו\או המדינה במאום, אלא רק כתוספת, עדיף כזו המלווה בחקיקה מחייבת. הנה, למשל תראו את Habana Eco Eatery בניו-יורק, שם המסעדה אולי פומפוזי ופלצני משהו, אבל החביירים בהוואנה אופרטיביים. הם החליטו לעשות מעשה והציבו פאנלים סולאריים על הגג שמייצרים אנרגיה לפעילות המקום, תשתית ללכידת מי גשמים, הפיכת הפסולת האורגנית לקומפוסט, שימוש במוצרי נייר ממוחזרים ובחומרי ניקוי וסבונים טבעיים, כמו גם בכוסות פלסטיק עשויות מביו-פלסטיק ואפילו, מספר לנו מחבק העצים, הבלנדר מופעל על ידי אנרגיה שמקורה באופניים. יוזמות ברוח זו עשויות להיות משמעותיות כאשר מאסה קריטית של מסעדות ובתי עסק דומים יחליטו לעשות כן לאורך כל ימות השנה.

זבנג וגמרנו היא שיטה שאימוצה מפתה למדי, אבל מסתבר שיש לא מעט תחומים בהם עוד לא מצאנו תחליף לסיזיפיות הכרוכה בעשייה והימנעות על בסיס יומיומי. סביבה היא אחד מתחומים אלו, ואני מחכה כבר ליום בו נדליק את האור ונשים על השולחן של העירייה באבן גבירול דברים ברומה של סביבה, כמו למשל היחס בין השקעות העירייה הירקרקה-אפורה של תל רביב-יפו בתשתיות נרחבות לתחבורה פרטית לבין המיעוט הזנוח של התקציב שהולך לתחבורה ציבורית מקיימת וזמינה.

* התמונה צולמה ע"י Marius Muscalu ושוחררה תחת רישיון CC

זה בטוח?

זהירות: הפוסט הבא הוא על פוליסות ביטוח. לפני כמה שנים, אולי אתם זוכרים, רץ קמפיין לביטוח רכב 'פר קילומטר'. לא נסעת לא שילמת היה הסלוגן. אם אני זוכר דב נבון מגיע בפרסומת לכניסה לגן החיות ומבקש לקנות כרטיס רק כדי לראות את הפיל. הקופאי, מנשה נוי, מסביר לו שזה בלתי אפשרי. אפשר להעמיק ולקרוא קצת על היוזמה הביטוחית הזאת כאן. בכל מקרה, התוכנית שהושקה ברעש גדול בתחילת 2005 על-ידי חברת הביטוח אריה וחברת הדלק פז נגנזה כבר במאי אותה השנה. הסתבר שהייתה בעיה לעקוב אחרי הקילומטראז' של הלקוחות רק דרך הספידו-מטר של הרכב.

אבל הביטוח פר, חי ונושם במדינות אחרות. הנה באנגליה מצאו פתרון יותר מודרני וכדי לחשב את צריכת המיילים מתקינים ללקוח על חשבון החברה מערכת GPS שגם מונה את הקילומטראז' ומדווחת אותו לחברת הביטוח. אותה חברה בריטית, שהיא אגב הגדולה במדינה בביטוחי חיים, מציעה את אותו ביטוח `Pay As You Drive`, שהוא מותג רשום שלה, גם בארה"ב. הויקיפדיה יודעת להרחיב שיש גם פוליסה כזאת ביפן ובקנדה. בהולנד יש גם פתרון ביטוחי כזה ויש אפילו חברה ישראלית, יצרנית מודולים סלולרים שמספקת אותן לחברות הביטוח בהולנד. המודול מחובר למד הקילומטר ושולח מידע לחברה המבטחת. אגב, מחירי המודולים הסלולרים הולכים וצונחים. עוד שמעתי שבמדינת דרום אפריקה הביטוח כלול במחיר הדלק [!], כך האוטו תמיד מבוטח והביטוח הוא לפי הנסועה [שהיא המילה העברית לקילומטראז']. ואת כל זה סיפרנו למה? כי ביטוחים לפי נסועה הם גם מאד ירוקים. הם מעודדים נסיעה פחותה ומתאימים בעיקר לעירונים, שרוצים להחזיק אוטו אבל לנסוע בו לטיולים בסופ"ש או לאמא ואבא פעם בכמה זמן, 'אבל אם ממילא משלמים ביטוח מקיף כל-כך יקר בתשלום שנתי לא חבל....' מאותה הסיבה זה גם מאד צרכני לקדם ביטוחים שכאלה.

ווסאבי קוראים לחברות הביטוח, למשרד התחבורה ולמפקח על הביטוח לבחון מחדש את המודל, לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות שמקלות על יישום המודל, ולהחזיר אותו לחיים בישראל.

* התמונה צולמה ע"י net_efekt`s ושוחררה תחת רישיון CC