הנה עוד פוסט שעוסק בסין. אבל רגע, פעם אחרונה שהזכרתי את סין, התמקדתי בתפקיד החברה האזרחית בסין בהגברת המודעות הסביבתית בכלל ובמידע סביבתי בפרט. כאן אני ארצה להצביע על תגובת השלטונות להתמודדות עם הנושא.
המשרד להגנת הסביבה הסיני (SEPA) הולך לדרוש מחברות רשומות בבורסה הסינית ואלו המעוניינות להירשם, לדווח באופן מפורט על ההשפעות הסביבתיות של התאגיד. בשונה מאצלנו, הסינים טוענים שהחוקים עבור חברות רשומות יהיו מוכנים תוך כמחצית השנה. בדומה לנו, מרבית החברות שכוללות כיום דיווח סביבתי בדוחותיהן, מסתפקות במכבסת מילים כללית וקצרצרה, שאיננה מציגה תמונה בהירה באשר להשלכות הסביבתיות שהתאגיד אחראי להן. ב- SEPA מזהירים כי חברות שלא יעמדו בספי הדיווח, יקנסו ויוכנסו לרשימה שחורה באתר המשרד.
הנכונות הגוברת של ממשלת סין לחשוף מידע סביבתי של חברות פרטיות היא להבנתי בראש ובראשונה תוצר של היגיון כלכלי, המעוניין להציג כלכלה מתקדמת יותר. חלילה אינני מקלה ראש בתרומת החברה האזרחית, אבל דומני כי המנוע העיקרי לשינוי הוא בממשל. אותו ממשל הכריז לאחרונה לא רק על הכנסת הדיווח הסביבתי, אלא גם על שימוע ציבורי כחלק מתהליך קבלת ההחלטות אודות מיזמים גדולים שהשלכותיהן הסביבתיות הן לרוב נרחבות. קראתם נכון, שימוע ציבורי! בסין!
דומה, כי לפחות ברמה ההצהרתית, הסינים, כתוצאה מלחץ כלכלי-גלובלי, מתחילים לפתח שפה של פתיחות וזכויות. למשל, Zhou Shengxian, ראש SEPA אמר בהקשר של השימוע הציבורי כי "לכל אזרח שמורה הזכות לדעת".
לסינים כנראה אין עלי דפנה לנוח עליהם. במקביל ליוזמות האמורות, ב- 2008 מתוכנן להתפרסם גם אינדקס לדירוג חברות העוסקות בהגנה על הסביבה ושמו TEDA. מדד TEDA יפורסם באמצעות מערכת המידע של המניות הסיניות וברחבי העולם.
דיווח סביבתי של תאגידים נמצא בתחילת דרכו בסין, אומר Guo Peiyan, מומחה לקיימות מאוניברסיטת Tsinghua. לדבריו, עדיין יש מקום לשיפור שאמור ללכת יד ביד עם התנהלות סביבתית טובה יותר של חברות והגדלת המודעות הציבורית לפיתוח בר קיימא.
להבנתי, בדלת האחורית של הסביבה, זכותו של הציבור לדעת תתחזק, ובסופו של דבר, תאפשר לאזרחי המדינה לקחת חלק ולהשפיע על החלטות הממשלה. זאת הודות ללחץ בינלאומי משני מקורות: כלכליים ומקרב החברה האזרחית, זאת במשולב עם ההבנה המחודדת של הסינים כי עליהם להתאים את כלכלתם על פניה היצרניים, החברתיים והסביבתיים לאלו הנהוגים אצל מתחריהם.
* התמונה צולמה ע"י Alexandra Moss, ושוחררה תחת רישיון CC.
3 תגובות:
זה מעניין. אולי צודקים חובבי הגלובליזציה ששוק חופשי עולמי מביא שקיפות וסטנדרטים מערביים, פשוט מתוך התחרות. וזהו בעצם המנוע למיתון דיקטטורות והגנה על זכויות אדם וסביבה. זוהי בעצם התאוריה של תומס פרידמן.
לדעתי השוק החופשי מעודד כעת שקיפות מסוימת, אבל קשה לסמוך על אינטרסים צרים של תאגידים בלבד בנושא כה משמעותי. אז כן, כדאי לשמוח על שיתוף הפעולה, אבל לזכור כי אם נשים את כל הביצים בסל התאגידי, מחר, בהינף החלטה הכיוון יכול להיות שונה לגמרי, ולא דווקא לטובת הכלל ו\או הסביבה.
אפשר לראות שסין מתחילה ליישם עקרונות של פיתוח בר-קיימא ושימוש בטכנולוגיות ירוקות. אך יש לשים לב שסין מממנת ושותפה בהרבה פרוייקטים מזהמים מחוץ לטריטוריה שלה. לדוגמא הדרך מסין לנמל קראצ'י בפקיסטן כרוכה בכריתת יערות, הקמת תחנות כח מזהמות ושינוי דרכי זרימה של נהרות.
הוסף רשומת תגובה