‏הצגת רשומות עם תוויות מכתבים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מכתבים. הצג את כל הרשומות

24 בינו׳ 2008

השר משיב אני מקשיב (II)


כזכור, בעבר פנינו לשר להגנת הסביבה בהצעה לחוקק חוק שיאסור על מכירת נורות רגילות ובמקומן ישווקו נורות פלורסנט חסכוניות. התבססנו בהצעתנו על חוקים שהתקבלו במדינות אחרות, דוגמת אוסטרליה, והביאו לחסכון אדיר בפליטת גזי חממה. תשובת השר הייתה: פנו לשר התמ"ת, וכך עשינו. עוד זה מדבר וזה בא, ועל שולחן הכנסת הוגשה הצעת חוק דומה, של חבר הכנסת גלעד ארדן מהליכוד וחברת הכנסת זהבה גלאון ממרצ, בשינוי אחד, שהחוק מדבר על החלפת הנורות בכל מוסדות הציבור והמדינה. ברכות למציעים.

עברו ימים ושבועות ותשובה ממשרד התמ"ת הגיעה, הנה היא לפניכם ובסופה הערותינו:

"הנדון: מכתבך לשר התשתיות הלאומיות מיום 30.9.07. מכתבך הנ"ל הופנה אלי בכדי שאשיב בתחום עליו אני מופקד – התייעלות האנרגטית [הטעות במקור]. אתייחס, אם כן, להערותיך לגבי נורות. נכון הוא שנורות CFL וכן נורות LED הינן חסכוניות בהרבה לעומת נורות ליבון, אך עלותן גבוהה מאד נכון להיום. נורה CFL עולה כ- 30 ₪. משמעות חקיקה הייתה העמסת מעמסה כבדה על אוכלוסיות חלשות שזכאותן לתאורה (אם כי טרם נקבע זאת משפטית) כזכות אדם. מבלי תקציב הולם אשר יבטיח זכות אנושית זו לאוכלוסיות חלשות – אין להיכנס למסגרת של חקיקה או רגולציה אשר תפגע במסגרות ביתיות. משרד התשתיות פועל כל הזמן למצוא דרכים לפריסת טכנולוגיות של התייעלות אנרגטית, ביניהן תאורה חסכונית, אך במסגרת חקיקה במקרה זה אינה מתאימה. בכבוד רב, זאב גרוס, מנהל האגף לניהול משאבי תשתיות. העתק: גב' יונה אמיר – ממונה על פניות הציבור, מר שרון קדמי – יועץ השר".

תודה על התגובה. אנו בווסאבי דוחים את ההיגיון הפנימי של טיעוני המשיב. ראשית, משום שנורות ה- CFL הן בעלות אורך חיים מדהים של עד חמש שנים ומגיעות עם אחריות של עד כשנתיים. במשך אורך חייהן הן חוסכות קניית מספר נורות רגילות, שנוטות ל'השרף' חדשות לבקרים, ובכך, בעצם הקנייה יש חסכון לקונה וההוצאה הגדולה כביכול מתקזזת. שנית, במידה ובבית יוחלפו כל הנורות, שצורכות רק כחמישית החשמל מנורות רגילות, יורגש חסכון בחשבון החשמל. את החישובים המדויקים אני משאיר לאלון, אבל אפשר להניח שתוך חודש-חודשיים כל נורה מחזירה את עלותה בחסכון חשמל.

למרות כל מה שאמור, אולי נכון כצעד ראשון להחיל את החוק כפי שהציעו חברי הכנסת, על מוסדות, ורק בשלב השני, כשנורות ה- CFL יהפכו זולות יותר, להחיל את החוק על כלל הציבור.

18 בנוב׳ 2007

היו"ר משיב אני מקשיב


לפני חודש פרסמנו מכתב פנייה ליושבת ראש הכנסת הגברת דליה איציק. במכתב ברכנו את איציק על ברכתה שלה את אל גור לרגל זכייתו בפרס נובל לשלום. הגברת איציק הזמינה את גור להקרין את סרטו 'האמת המטרידה' בכנסת ואנחנו רק הצענו להקרין את הסרט גם ללא נוכחות האדון. תשובה מנומסת ומנומקת הגיעה מלשכתה של איציק, עם רק מעט טעויות. הנה המכתב לפניכם ולשיפוטכם:

"הנדון: הקרנת הסרט 'אמת מטרידה' – פנייתך בנושא ליו"ר הכנסת.

ראשית, תודה על פנייתך ותשומת לבך. אבקש לעדכנך כי יו"ר הכנסת, חה"כ דליה איציק, הקדימה והזמינה את סגן נשיא ארה"ב לשעבר, לבוא לכנסת, לשאת דברים בנושא החשוב אותו הוא מקדם ברחבי תבל, עוד בטרם פורסם דבר זכייתו בפרס נובל ההזמנה נשלחה אל מר גור לפני כשלושה חודשים [ההדגשה במקור].

בכוונת יו"ר הכנסת ליזום אירוע מיוחד שיציב את הנושא על סדר היום הציבורי, אירוע שיקבל את חסותה ויתקיים בכנסת בנוסך לפעילויות, דיונים ואירועים אחרים ביום מרוכז.

אנו ממתינים לתשובתו של מר גור ואם יאשר את כוונתו לבוא לישראל ולהירתם ליוזמה, הכנסת תקיים אירוע שיזכה לסיקור וחשיבה, ובוודאי יתרום להגברת המודעות הציבורית בארץ לנושא.

במידה וחשיבותו של מר גור תהיה שלילית [חחחח... הטעות במקור, הכוונה כמובן תשובתו של מר גור תהיה שלילית], תבחן האפשרות לקיים אירוע דומה ובמסגרתו יוצג הסרט 'אות מטרידה' [חחחח פעם שנייה... הכוונה כמובן אמת מטרידה].

ברור לך בוודאי שנוכחותו של מר גור, במיוחד לאחר זכייתו בפרס הנובל – תשמש מנוף חשוב לחשיפת הנושא. על כן, לפי שעה, נמתין לתשובתו.

בברכה, גלית בן-סימון, מנהלת לשכת יושבת ראש הכנסת".

בהחלט מכתב ראוי ואפילו משמח, כעת רק צריך לראות אם ההצהרה שבמכתב תצא לפועל, בנכוחות גור או בלעדיו. אנחנו בווסאבי בכל אופן, לא מחכים לנבחרי הציבור וגאים להכריז שביום חמישי ה- 29 לנובמבר נקיים הקרנה פומבית של הסרט המדובר. ההקרנה תתקיים ב- 5 בערב בגינה הקהילתית 'בוסתן ברודי' בירושלים ובהפקה משותפת שלנו ושל מתנדבי הגינה. שריינו ביומנים ופוסט עם פרטים מלאים יעלה ויבוא בהמשך השבוע.




16 באוק׳ 2007

הנדון: הקרנה בכנסת

לכבוד יו"ר הכנסת, הגברת דליה איציק

היום פורסם בעיתונות הארצית כי אל גור זכה בפרס נובל לשלום. קשה שלא לצהול לרגל בשורה שכזאת. היטב לתאר דני רבינוביץ' בהארץ, ברשימה ששמה 'מפתח לעתיד האנושות': "אל גור ראוי לפרס על הצלחתו האדירה בתרגום המידע המדעי המורכב לשפת בני תמותה. החיבור שעשתה ועדת הפרס בין סוגיית האקלים לבין שלום הוא עיתות רב עוצמה לכך שמדובר בעניין עולמי – מדיני, כלכלי, בטחוני".

עוד פורסם בעיתונות כי כבודה הצטרפה למברכים וכי הרחקת לכת והזמנת את גור לבקר בישראל ולהציג בכנסת את סרטו "אמת מטרידה".

הרשי לנו לברך אותך על ההזמנה הזו. אמנם הקדמנו אותך והזמנו אותו לארץ בעצמנו כבר לפני כמה חודשים אבל משום מה נדמה שלהזמנתך משקל רב יותר. אך שאלתנו היא מדוע לחכות שאל גור יבוא או לא יבוא לארץ? אם כבודה מאמינה בחשיבות של הסרט אפשר להקרין אותו במשכן כבר בימים אלה. הרי יש לסרט חשיבות עליונה גם בלי נוכחותו של היוצר.

באם הקרנה כזאת תצליח, אנו מציעים לארגן הקרנה נוספת, בגן הורדים למשל, ולהזמין לא רק את חברי הכנסת ונכבדי האומה אלא גם את ילדיהם, ואולי בכלל את כל ילדי ירושלים? בנושא התחממות כדור-הארץ יש חשיבות גם לעשייה של האזרח הקטן בביתו, קל וחומר לעשייתו של המחוקק.

נסיים בברכה, שצעדיהם של הח"כים יושפעו גם מבעיית התחממות כדור-הארץ, ושהשלכות האקולוגיות יהיו לנגד עיניהם בכל פעם שהם מניחים הצעות לסדר יומה של הכנסת. זה בנפשנו.


1 באוק׳ 2007

השר משיב אני מקשיב




בפוסטים קודמים דיווחנו על פנייה של ווסאבי לשר להגנת הסביבה, מר גדעון עזרא, בהצעות שונות ומשונות. באריכות ניתן לראות את תוכן המכתב האחרון ששוגר ממעבדות ווסאבי הישר ללשכת האדון ובקצרה רק נעבור על הנושאים שהועלו: מעבר לנורות ליבון חסכוניות, התקנת משתנות ללא מים ואפילו גגות ירוקים הוזכרו. ובכן תשובה הגיעה מלשכת השר! התשובה מהממת בחובבנותה. זוהי מריחה וורבאלית איומה, הכל ולא כלום גם יחד, ובעיקר זריקת אחריות שכמותה לא זכורה לי מאז הטירונות.

בתמונה סריקת התגובה כמות שהיא, להתרשמותכם, וכאן בהמשך, התוכן בצירוף הערות ווסאבי בסוגרים מרובעים.

"שלום רב,

הנדון: הצעות ייעול וחסכון באנרגיה

פנייתך לשר להגנת הסביבה, מר גדעון עזרא התקבלה בברכה.

נורות ליבון אכן פחות חסכוניות בתחום התאורה [הכוונה: יותר בזבזניות]. יחד עם זאת בכדי לקדם שימוש בנורות חסכוניות ניתן להשיג את היעד החשוב באמצעים כלכליים [שהם??]. המשרד פועל בשיתוף עם משרד התשתיות המופקד על תחום האנרגיה לקידום מהלכים בחסכון באנרגיה [זה לא אני זה פופטיץ, פעם ראשונה]. לעניין פנייתך בנושא החסכון במים, נושא זה אינו בטיפול המשרד להגנת הסביבה, באפשרותך לפנות לאגף לחסכון במים, משרד התשתיות, טל' מס' 036369682. [זה לא אני זה פופטיץ, פעם שנייה].

לעניין פנייתך בנושא גגות ירוקים, נושא הגגות הירוקים הוא נושא מורכב הטומן בחובו משמעויות רבות בהיבט המשפטי, קונסטרוקטיבי, הנדסי [זה לא אותו הדבר ??], ביטחותי וכלכלי. המשרד, בשיתוף משרדי ממשלה אחרים ויחד עם פורום 15 הרשויות הגדולות בישראל [פופטיץ?] בוחן את האופן שבו ניתן לקדם את הנושא בישראל, מעבר ליזומות של המגזר הפרטי, שכבר מתקיימות בבתים ומרכזי קניות במקומות שונים בארץ. יש לזכור כי הקמת גג ירוק הינה משימה הנדסית מורכבת ויקרה אשר יכולתה להביא לחיסכון במים ולשיפור באיכות האקלים והאוויר העירונית היא מוגבלת ולא נבדקה עד תום. הקושי גדול עוד יותר במבנים קיימים, מכיוון שהגגות לא תוכננו לשאת את העומסים של קרקע רוויה במים שעליה גם צמחיה.

אנו פועלים בכל מני [צריך לומר: מיני] אופנים על מנת לשפר את איכות החיים והסביבה העירוניים הן על ידי שיפור מצב השטחים הפתוחים לסוגיהם והן על ידי עידוד רשויות ועיריות לקידום עקרונות הפיתוח בר הקיימא המבטיח פיתוח מושכל למעננו ולמען הדורות הבאים [כל הכבוד לצה"ל ולשב"כ]. מידע על נושאים סביבתיים ופעילות המשרד להגנת הסביבה ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרדנו.

בברכה, אורית טוויל, פניות הציבור.

העתק, סימה בן-הרוש, לשכת השר, פניה מס' 7019".


ובכן, בווסאבי לא מפחדים מבירוקרטיה ולא מתמוססים בקלות. בעצת הגברת טוויל פניה נוספת תצא למשרד התשתיות הלאומיות עוד היום ! עדכונים על תגובתם, בהמשך. אגב, המשרד של עזרא לא משתמש בנייר ממוחזר. רק שתדעו.

בשולי הדברים נציין שלמרות פנייה ללמעלה ממניין הוצאות ספרים בקשר לקיזוז הנייר שבו הן משתמשות, טרם הגיע ולו תגובה אחת. גם בעניין הזה אנחנו לא מתכוונים להרפות.

* פורסם לראשונה ב: 30.9.2007

הנדון: גגות ירוקים



לכבוד ראש עיריית ירושלים, מר אורי לופוליאנסקי

הגדרות ויתרונות
גג ירוק הוא גג המכוסה רובו או כולו בשכבת אדמה דקה ועליה צמחיה. בין אם הגג הירוק נמצא מעל בניין משרדים או מעל בית דירות יש לו יתרונות רבים: ראשית, הגג הירוק יכול להיות שטח פנאי נוסף בבניין, גן נעים להפסקת קפהפ ,טיו עילי שכזה. שנית, הגג הירוק הוא חסכוני, הוא יכול לחסוך כ- 70% מהוצאות קירור הבניין בקיץ וכ- 25% מהוצאות חימום הבניין בחורף (!). לסקפטים, הנה הסבר קצר מאתר NRG: "ביום קיץ ממוצע שבו טמפרטורת האוויר היא 30 מעלות צלזיוס תגיע טמפרטורת השטח של גג רגיל ל-50 עד 60 מעלות. גג המכוסה דשא כמעט אף פעם לא יתחמם מעל ל-25 מעלות צלזיוס - הדשא פשוט מקרר את עצמו על ידי אידוי מים מגופו (לא ניכנס לפרטים אבל העיקרון מאוד דומה למנגנון ההזעה שלנו - אנחנו מאדים מים מהנקבוביות שלנו וכך גופנו מתקרר)".
מלבד החיסכון הנהדר הזה, גגות ירוקים תורמים למלחמה בהתחממות הגלובלית כמו כל גן-ירק, קולטים פחמן-דו-חמצני ופולטים חמצן. אם להיות יותר ספציפים: גגות ירוקים תורמים להורדת "אפקט החום האי-העירוני" שמכונה באנגלית urban heat island effect: בעיר דחוסה, בגלל הכבישים, המזגנים ופליטת המכוניות הטמפרטורה יכולה להיות גבוהה ב- 5 מעלות מעל טמפרטורת הסביבה. כמות של 20% גגות ירוקים בעיר עשויה לשפר את איכות האוויר ולהפחית את החום בעיר בכ- 3 מעלות צלזיוס, ומכאן אפשר לגזור שוב הפחתה בהוצאות הקירור. רוצים עוד יתרונות? יש בשפע: בידוד מרעש של עד 40 דציבלים וגם ספיגת מי-גשמים בחורף, דבר שמקל על מערכות הניקוז העירוניות ומונע הצפות. התקנת גגות ירוקים יכולה להוות גם מקור נוסף לתעסוקה למתכננים, גננים ובנאים.
צריך לציין שגינה כזאת, הבנויה בשכבות, יכולה להיות קלת משקל ובעובי דק של 7 סנטימטר, כפי שרואים כאן, זהו עובי אשר אינו מכביד על קונסטרוקציית המבנה ואינו מצריך סידורים הנדסיים מיוחדים.

המצב בעולם
על-פי המגזין 'ירוק-ירושלמי' של החלה"ט: בוינה מעניקה העירייה מענקים ותמריצים להקמת גינות גג. עיריית טוקיו דורשת כי 20% משטחי הבנייה הציבוריים יהיו גינות גג ובשטוטגרט הרחיקו לכת והתקנה העירונית קובעת שעל כל הגגות השטוחים של מבני התעשייה בעיר יוקמו גינות. מקרה מעניין נוסף הוא הגג של עיריית שיקגו שכוסה ברובו בירק.
ובישראל מה? ובעיר הקודש? בינתיים יוק. העתיד כן צופן הבטחות, משום שלאחרונה פורסם שפורום 15 הערים הגדולות השלים מחקר בנוגע להפיכת גגות הערים בישראל לירוקים. אולי יום אחד התוכניות גם יצאו לפועל.

ההצעה
בירושלים (שיכולה לשמש דוגמה לכל קריות ישראל) יש אינסוף הזדמנויות לגגות ירוקים. בעצם חוץ מגגות נחלאות האדומים מרעפים, כמעט כל בנייני העיר מתאימים למשימה. אפשר בקלות לדמיין את רצף הגגות האחיד של יפו מכוסה בירוק אופטימי, וגם קמפוסי האוניברסיטה העברית השונים יכולים להוריק, מלמעלה. אבל אולי כדאי להתחיל בבניין העירייה בכיכר ספרא ובגגו רחב הידיים? או בכלל ברכבת הבניינים השטוחים ברחוב כנפי-נשרים, שגגותיהם הלבנים מחפים על אינספור ראשי עורכי-דין ומנהלי חשבונות וגם על ראשו של השר גדעון עזרא ?

התמונה צולמה ע"י birdw0rks ושוחררה תחת רישיון CC

* פורסם לראשונה ב: 23.9.2007


הנדון: משתנות ללא מים


לכבוד השר לאיכות הסביבה, מר גדעון עזרא

מבזבז המים הגדול ביותר במשק הבית היא לא המקלחת וגם לא מכונת הכביסה אלא מיכל ההדחה של השירותים. בכל הדחה 15 ליטר של מים טובים הולכים לביוב. המצב מעט טוב יותר כשיש מיכל הדחה עם אפשרות לכמות מופחתת.
פתרון מעניין לבזבזנות הזו אפשר למצוא בדמותן של משתנות ללא מים. הנה הסבר מ
-NRG על איך משתנה כזו עובדת: "בתחתית המשתנה מצוי מיכל - לב המערכת - שבו נוזל מיוחד שתפקידו לחסום ריחות רעים והוא מתפקד כמבודד. מהמיכל עוברים הנוזלים למערכת הביוב הרגילה. התחזוקה פשוטה מאוד - החלפת המיכל נעשית כל 7,000 שימושים לערך (2-4 פעמים בשנה) ומעבר לכך צריך לדאוג לניקיון כמו שדואגים לניקיון של משתנה רגילה". כמובן שזה פתרון חלקי בלבד שמשרת רק גברים וגם זה רק לסוג אחד של פעילות טואלטית, אבל זו התחלה לא רעה בכלל. והחיסכון? על-פי חברת falcon water free technologies שמשווקת משתנות כאלה נחסכים 151 אלף ליטרים בשנה למשתנה! (והם לא מגזימים).

ההצעה של ווסאבי במקרה הזה ולאור הנתונים, לקבוע בחוק שהחל משנת 2009, או 2010 או לא משנה איזה, אלה היו המשתנות היחידות המותרות להתקנה בארץ, וחסל סדר בזבוז.
יחי מרסל דושן!

* פורסם לראשונה ב: 21.8.2007

הנדון: קיזוז נייר


לכבוד הוצאות הספרים: כתר, הקיבוץ המאוחד, כנרת-זמורה-ביתן-דביר, עם-עובד, בבל, רסלינג, כרמל, מעריב, ידיעות-אחרונות.

אתר חביב בשם אקו-ליבריס קם בשביל לקזז את כריתת העצים לתעשיית הנייר והספרים. כך זה עובד: כל אחד יכול להיכנס לאתר ולפי מספר הספרים שהוא רכש לקנות שתילת עצים בהתאם. שתילת עץ אחד (אחרי ביקור קצר בחנות הספרים) תעלה דולר אחד. לעומת זאת, שתילת 500 עצים תעלה רק 450 דולר. בכל מקרה, בחברה מתחייבים שהעצים ישתלו במדינות נחשלות על-ידי עובדים מקומיים - בכך תורמים גם לסביבה וגם לאוכלוסיות עניות.

הבעיה היא שמעטים, לפחות בישראל, עשויים להשתמש באתר. האמת, זו פרוצדורה מעיקה. גם ככה אף אחד לא אוהב למסור את כרטיס האשראי שלו ברשת ובודאי שלא לאתר מחו"ל.

ההצעה של ווסאבי: לגלם את מחיר קניית עץ במחירו של כל ספר, באמצעות הוצאות הספרים. הרי כל אדם בן תרבות ישמח לשלם עוד קצת פחות מדולר על מחיר הספר שלו, בהנחה שבמחיר הנוסף הזה יישתל עוד עץ לתפארת ! גם הוצאות הספרים עשויות להרוויח מכך קצת יחסי ציבור טובים והלקוחות יקנו במצפון נקי.

לקורא הפטריוט: יש אפשרות לשתול עץ גם על אדמת ארץ הקודש, במחיר גבוה בהרבה.

עדכון ביניים: טרם התקבלה תגובת השר להגנת הסביבה לפניה של ווסאבי. לכשתתקבל נדווח על כך כמובן.

* פורסם לראשונה ב- 3.8.2007

הנדון: נורות חסכוניות


לכבוד: השר לאיכות הסביבה, מר גדעון עזרא
הנדון: ויהי אור

כשנשרפה לי הנורה בבית לפני שבועיים הלכתי לטמבוריה הסמוכה. המוכר שם הציע לי לנסות את הנורות החדשות שעולות רק 38 שקל !?! אחרי שהתפחלצתי רגע או שניים הסכמתי וקניתי נורה כזאת שנראית כמו חייזר. למרבה הפלא הנורה החדשה מפיצה אור נעים, היא מגיע עם אחריות של שנתיים (באמא'שלי) ומחקר קצר באינטרנט מעלה שהיא עוזרת לסביבה.
ולהלן הצעה לכבוד השר: ללכת בעקבות אוסטרליה ולהוציא מחוץ לחוק את נורות הליבון הרגילות ולעבור לפלורסנט. בניגוד לדימוי, נורות הפלורסנט החדשות מתברגות לתוך בית מנורה רגיל ומפיקות אור צהוב וחם. כאמור הן גם אמינות
במיוחד. וכמובן: הן תורמות לאיכות הסביבה, משום שתצרוכת החשמל שלהן היא רבע מנורות הליבון הרגילות. ממשלת אוסטרליה גילתה שהחוק החדש יוכל לחסוך למדינה 800 אלף טון של גזי חממה. לכן ישראל, שאוכלוסיתה כשליש מאוכלוסיית אוסטרליה, תוכל לחסוך כ- 250 אלף טון גזי חממה. לא רע הה?
לקורא התמים: אני כן מציע להמנע מהנורות הזולות שעולות משהו כמו 10 או 15 שקל, הם מפיצות אור חיוור ומלנכולי. סטייל בית חולים. פיכס.
לקורא המתחיל: הקשר בין צריכת החשמל לבין פליטת פחמן דו-חמצני נעוץ בעובדה שזהו גז הנפלט בכמויות אדירות מתחנות הכח הפועלות על הדלקים הקונבנציונאליים. לכן חיסכון משמעותי בחשמל יפחית משמעותית את פליטת הגז ויסייע להקטין את אפקט החממה.

לקורא החקרן: ידיעה מהרשת

* פורסם לראשונה: 24.7.2007