1 באוק׳ 2007

ווסאבי אנרגטי: הפקת אנרגיה מפרות


רקע:

תעשיית הבקר והחלב תורמת רבות לזיהום מי השתייה ולהתחממות כדור הארץ. יציאותיהן התכופות של הפרות, המסולקות ע"י האדם אל מחוץ לשטחי הרפתות, פולטות חומרים בעיתיים הנספגים בקרקע ומחלחלים אל מי התהום. גז המתאן המצוי בהן באחוז גבוה הינו אלמנט הסופג היטב את קרינת האינפרא-אדום המוחזרת מכדור הארץ ובכך תורם משמעותית לאפקט החממה. גז המתאן זהה בהרכבו כמעט לחלוטין לאותו גז המופק בקידוחים והמכונה גז טבעי – גז זה הוא אנרגיה לשמה.

טכניקה:

צואת הפרות מועברת למיכל גלילי ארוך ומותססת כשלושה שבועות בטמפ' של כ- 40ºC על מנת להאיץ את תהליך הפירוק שלה. תהליך זה הינו תהליך אנאירובי ופירוש הדבר שהוא מתבצע ללא נוכחות חמצן ולכן חשובה אטימותו של המיכל לאוויר שבחוץ – כך תופק כמות הגז המקסימלית. גז המתאן כאמור הינו בעל ערך אנרגטי. דחיסתו, ערבובו עם האוויר והצתתו יתנו תוצרי שריפה בעלי כח רב – פשוט גזים חמים שזורמים במהירות אדירה. במהירות זו יפגעו הגזים בכפות הגלגל הנקרא טורבינה. סיבוב טורבינת הגז יניע גנרטור וייצר חשמל. החום הרב הנוצר בתהליך השריפה ינוצל לחימום המיכל הגלילי ויחסוך חשמל נוסף. שארית ההפרשה הנותרת במיכל תאסף, תופרד למרכיביה הנוזליים והמוצקים, תיובש ותהווה בהמשך דשן אורגני מעולה באיכותו.

מספרים:

אחורי הפרה משלחים ביום מעל 20 ליטר של צואה. דמיינו לעצמכם 20 שקיות חלב חומות-ירוקות במקררים של רמי לוי. בלתי נתפס?! עכשיו הכפילו במספר ראשי הבקר בישראל – 200 אלף. כ- 90 אלף מיכלי דלק של מאזדה ביום, כ- 3 מיליון טון בשנה, כ- 6 איצטדיונים של ארסנל מלאים עד גדותיהם, כולל היציאים, בחרא של פרות בכל שנה (אני אפסיק אבל בתנאי שזה ייכנס לראש) – רק בישראל. כמות צואה מפרה בודדת מאפשרת הפקת גז מתאן בנפח של חדר קטן ובלחץ משמעותי וייצור הספק חשמלי של כ- 4 קוט"ש (שעת עבודה של מייבש כביסה גדול) בכל יום. יישום השיטה בכל הארץ ישתווה בערכו לתחנת כח המספקת כ- 35 מגה-וואט. החיסכון ינוע בסביבות חצי אחוז מהצריכה הכוללת בישראל – נשמע מעט אבל יחסוך לתחנת הכוח הפחמית בחדרה יותר מ- 40 אלף טון פחם בשנה.

יתרונות:

  • ניצול המפגע כמשאב אנרגיה הינו יסוד חשוב אותו חייב המין האנושי לאמץ על מנת לשמור על סביבתו. הפקת אנרגיה בדרך זו הינה אחת היעילות ביותר מבחינה אקולוגית.
  • התהליך מפחית משמעותית את הריח המעורר בנו את הרצון לעשות פרסה כאשר אנו נכנסים ליישוב חקלאי זה או אחר.
  • השימוש בשארית התהליך כדשן הינו פתרון אקולוגי מופלא הראוי להילמד בבתי הספר כבר מגיל צעיר.
  • התהליך ראוי גם עבור בעלי חיים אחרים, חשמל מחזירים זה טוב כמעט כמו בייקון. בני אדם??? עוד נדבר על כך בהמשך. מבחינה אנרגטית כנראה שאין לנו יותר מדי מה למכור בנושא זה.

חסרונות:

  • החשמל המיוצר יקר משמעותית יחסית לחשמל המיוצר מהדלקים הקונבנציונאליים – בהמשך נראה כי זוהי הבעיה המשותפת כיום לכל פתרונות האנרגיה האלטרנטיבית.
  • תהליכי שריפת הגז משחררים לאוויר פחמן דו חמצני שלמרות פוטנציאל הפגיעה המופחת שלו לעומת מתאן – הינו עדיין גורם משמעותי באפקט החממה.


* פורסם לראשונה: 25.7.07

2 comments:

elad אמר/ה...

הגלגל מסתובב כבר שנים רבות. לא צריך להמציא ולנמק מחדש. באיזורים הכפריים של סין בהם אין מערכת ביוב. משתמשים בבורות סםיגה עבור צואה אנושית ושל בעלי חיים להפקת גז בישול. זה מאוד פשוט (ומסריח). מי שרוצה לנסות בבית מוזמן להתרשם מתיאור מדיוק בכתובת:http://www.cityfarmer.org/biogasPaul.html

dror אמר/ה...

הבעיה עם רוב הנושא של אנרגיה מפרות היא הבזבוז האנרגטי של האכלת פרות- בדרך מתבזבזת אנרגיה שהיתה יכולה להיות מנוצלת טוב יותר
תזונה צמחית היא זולה יותר במונחי סביבה, כלכלה ואנרגיה (בגלל החוק השני של התרמודינמיקה)
וכנ"ל הפקת אנרגיה מפרות- זול יותר להפיק את האנרגיה מהתזונה הצמחית שלהם
(אפשר להגיד שהפקת אנרגיה מהפרות היא דרך של שימור אנרגיה, אבל לא יותר מזה)

הבעיה של כל פתרונות הביו מאסה היא שאם עד כה התחרות היתה בין חיטה לעניי העולם השלישי, ובין פרות שמיועדות להמבורגרים לעולם הראשון (העניים הפסידו בגדול) כעת יכנסו לסיפור הדלקים הביו מול העניים - כך שהמזון של עניים יהיה מוצר חלופי מול
מזגנים ומכוניות

http://ecowiki.org.il/