הזהב הכחול

בספרה, "Blue covenant: The global water crisis and the coming battle for the right to water", מציגה מוד בארלו את שלושת המרכיבים, המהווים במשולב את האיום הגדול ביותר כיום לאנושות - משבר המים. בנוסף להדלדלות מקורות המים המתוקים וחלוקת המים האי שוויונית, מפנה הספר את תשומת הלב לעובדה שרוב מקורות המים בעולם נשלטים כיום בידי מעט מאוד תאגידים זרים, אשר בינם לבין האינטרסים של הדורות המקומיים הבאים אין ולו קשר רופף. הספר המצויין הזה, שיצא ב- 2007, הוא ממשיכו של הספר "Blue gold", אשר יצא בתחילת המילניום הנוכחי. אשה קנדית, ביחד עם חוקרים נוספים, מניעה מפעל שלם, השואל את השאלה החשובה ביותר לאדם בעידן המודרני - האם הגישה למים היא זכותו הטבעית של כל אדם באשר הוא, או שהמים מהווים עבורנו מוצר נסחר - ומשרטט את תוואי הפיתרון הבסיסי שיש להפעיל על מנת להמנע מהאסון הצפוי מראש. כמובן שלמראית העין לכולם אכפת ממצב המים, אך את כל הוני הדל אשים על כך שמפלגה שתחרוט על דגלה סולידאריות חברתית אמיתית והשקעה בתשתיות לאגירת מי גשמים, במקום מתן תמריצים להתפלה, תיפול חזק. ומה לעשות שהמענה האמיתי לבעיית המים הוא גם זה שידרוש יותר צניעות, סבלנות והפנמה שמה שהיה עד עתה לא יכול להמשך יותר. זוהי קריאה נואשת לחברה הדוגלת בצמיחה מאסיבית אך אינה מקשרת בין קציצת ההמבורגר של מקדונאלד'ס לבין 2400 ליטר המים הדרושים לייצורה, לחברה המקטלגת אנשים כמוד בארלו (איזה צליל נפלא יש לשם הזה) למשבצת הקומוניסטית מחבקת העצים.

למרות השנים השחונות שפוקדות את האזור במחצית העשור האחרונה, לאנשים בישראל יש עוד הרבה יותר תקווה מלקולגות במדינות המתפתחות. במשחק המים, ישראל נמצאת בצד החזק, השולט והעשיר. מקור היהירות של רשות המים, המפרסמת במודעותיה בעיתונות שחייבים להציל את הכנרת רק עד שנת 2013 (נשבע שלא נגעתי), הינו מפעלי ההתפלה שיבואו עלינו לטובה ועל צאצאינו לרעה. אחרי הכל, הם יהיו אלה שיסבלו מאיכות האוויר, מליחות המים, אי הגישה לחופים ועוד השפעות שבכלל לא ניתן למדוד כיום. הם ישלמו הרבה על מים מטופלים במקום לשלם מעט מאוד על מים שלא זוהמו מלכתחילה או שנאגרו בפאתי הערים וחילחלו חזרה למי התהום. הם גם ייאלצו להתמודד עם גלי ההגירה האדירים שיתנפצו אל גדרות ההפרדה, מצד השכנים שלא קיבלו את חלקם ההוגן בעוגה ומקורותיהם אזלו. בניגוד לנפט ואפילו לחופש, בן אדם בלי מים פשוט מתייבש ומת. זו הסצנה הפותחת של הסרט החשוב, המבוסס על הספר "הזהב הכחול".

תוכנית ההצלה שמתווים מחבקי העצים כוללת שלושה עקרונות, הנוגדים בחריפות את האינטואיציה הקפיטליסטית המושרשת עמוק בתוכנו, ועל כן מקבעת מייד את מעמדם כחתרנים. שימור, צדק ודמוקרטיה בניהול המים אינם סיסמאות חלולות כאשר מדובר במקור החיים על פני האדמה, כי אם צעדים פרקטיים, ברורים ומוכחים.

הסרט "הזהב הכחול" יוקרן ע"י ווסאבי, עפ"י דרישה, בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב.

* הרשימה פורסמה גם פה באתר NRG.