למדינות רבות במערב יש מדיניות של תמיכה במשפחות עם ילדים, וישראל אינה שונה בכך. מלבד הרצון להבטיח לילדים תנאי חיים בסיסיים, מניע נוסף לתמיכה זו הוא צורך בחידוש האוכלוסייה.
לפי שיטת הפנסיה התקציבית, שנפוצה באירופה וקיימת גם בישראל, הפנסיה משולמת על ידי הממשלה מתוך המסים שמשלמים העובדים הנוכחיים. נוצר מעין משחק פירמידה, שבו חייבים להוולד מספיק ילדים כדי לממן את הפנסיה של דור ההורים.
השיטה הזו, כמו כל משחק פירמידה, אינה בת-קיימא וכבר שנים שהיא מגלה סימני חולשה ומוחלפת. בישראל, למשל, הפנסיה במשק הפרטי היא צוברת – כל אחד חוסך לעצמו ומממן את הפנסיה מעבודתו שלו – וגם במגזר הציבורי כל העובדים החדשים הועברו לשיטה זו.
הסיבה שהשיטה התקציבית אינה בת-קיימא היא שילדים, מה לעשות, צורכים במהלך חייהם אנרגיה, משאבים טבעיים, שטח מחיה, מים וכדומה – כמו כל אדם אחר. כדי לקיים ילד, צריך לצרוך את המשאבים האלה שחלקם מתכלים (או, לכל הפחות, מתחדשים לאט יותר משהם נצרכים). לכן, תמיכה בהולדת ילדים יוצרת אפקט חברתי הפוך מהרצוי: במקום לספק רווחה לחלק מהציבור, היא בסופו של דבר מורידה את רמת החיים של כולם, כי המשאבים המוגבלים מתחלקים בין יותר אנשים. מספיק להרהר בהיטל הבצורת כדי להבין זאת: במדינה של 3 מיליון איש, הכנרת לא הדלדלה בקצב כזה גם בשנות בצורת, ושנות הבצורת היו מועטות יותר עקב פליטות גזי-חממה נמוכות יותר, שנבעו מפחות אנשים שצורכים אנרגיה.
קצבאות הילודה בישראל בנויות לתחזוק משחק הפירמידה. משפחה ברוכת ילדים יכולה לקבל בחודש כמעט 2000 שקל לגידול הילדים (כפי שמדגים הגרף למעלה, המבוסס על נתוני הביטוח הלאומי).
לא קשה לראות את הקפיצה בגודל הקצבה לילד השני והשלישי, שהיא כידוע הסדר שנועד לא לעידוד הילודה, אלא לעידוד הקואליציה.
בשיטה הכלכלית של היום, שבה איננו תלויים עוד בילודה לצורך קיום הסדרי הפנסיה, אין יותר הצדקה לתמיכה הזו. ביטול התמיכה יוביל לירידה בילודה בעיקר במשפחות גדולות, כפי שהראה דו"ח בנק ישראל ל-2007 (הפרק הרלוונטי: http://www.bankisrael.gov.il/deptdata/mehkar/doch07/heb/p8.pdf).
הילדים שכן יוולדו יזכו לאיכות חיים טובה יותר, מכיוון שהמשאבים אותם הם צריכים (מים ואנרגיה) יהיו זמינים יותר, והם יחיו בעולם נקי יותר וחם פחות. בעד תוצאה כזו היינו משלמים בשמחה כסף טוב, אין סיבה שלא ננצל את האפשרות להשיג תוצאה זו וגם לחסוך כסף.
* הפוסט פורסם גם באתר nrg בלינק הזה.
4 תגובות:
צודק 100%
אני חושב שבאיזשהו מקום גם הפנסיה הצוברת עדיין מסתמכת על "משחק הפירמידה". כי בפועל, הכסף שהפנסיונרים מקבלים היום, הוא הכסף שאנחנו משלמים.
ואם לפתע תתחיל צניחה בכמות הילודה, חברות הפנסיה יהיו בבעיה.
אבל כנראה שאם זה לא יהיה שינוי חד חברות הפנסיה יוכלו להתאים את עצמן למצב..
"פרו ורבו" הפך במאתיים השנים האחרונות מברכה לקיללת האנושות. כולם יודעים שזוהי הבעיה הבסיסית של עולמנו, אבל המנהיג שיעז לומר זאת במפורש יאבד את כסאו ואולי גם את חייו !!!
עם אוכלוסייה שרק גודלת בעולם עם משאבים מוגבלים בהחלט קשה למצוא פיתרון ואיזון שישמור על הסביבה ועל המשאבים למען הדורות הבאים. דרכים של פיתוח בר-קיימא כבר קיימות בעולם והצורך האמיתי הוא שהממשלות יפתחו את הנושאים החשובים האלו. עם פיתוח נכון של תשתיות, תוך כדי הפסקת דרכי ניצול משאבים פוגעניות ושימוש באמצעי אנרגיה נקיה וחקלאות באופן בר-קיימא, הכדור שלנו יוכל לתמוך גם בעשרות מיליארדים.
הוסף רשומת תגובה