הנה האוף טופיק הכי קיצוני שנרשם בווסאבי מאז הקמתו. אפשר להתנחם בכך שמדובר בסיבה טובה לסור מנושא הסביבה. הסיבה אולי טובה, אך הבשורות קצת פחות.
באמצע מרץ השנה נסגרה המרפאה של רופאים למען זכויות אדם. המרפאה מטפלת זה שנים רבות בחסרי מעמד בישראל, וממוקמת בתל אביב, מעוזם של חסרי מעמד רבים.
הממשלה, בדומה לאופן טיפולה בבעיות הסביבה, מאמינה כי אם תעצום עיניה, הבעיה תתעלם. כלומר, חסרי המעמד יתפוגגו ואיתם כאביהם ומחלותיהם.
הבעיה עם מחלות, מזכירים לנו ברפל"א, היא שמחלות אינן מפלות, הן עוברות גם לאנשים המוכרים כ"בעלי זכויות". אני לא משתגעת על אופן ההצגה הזה, ואני בטוחה שגם ברפל"א היו שמחים אם היה אפשר להעביר את המסר בהתבסס על זכותו של אדם לשירותי בריאות בסיסיים. אבל אולי זהו האופן היחיד בו נוכל להסביר למשרד הבריאות כי לא מדובר בבעיה מוסרית בלבד וגם לא בבעיה שתפתור את עצמה, אלא בעיה שמצריכה הן תקציבים והן פעולה מיידית.
בצילו המכביד של פסח, החג שמזכיר לנו שגם אנחנו היינו גרים במצריים ובהרבה מקומות אחרים, האחריות נראת כבדה יותר. ההשלכות האפשריות של הזנחת הזכות הבסיסית לבריאות של חסרי המעמד על כולנו, נראת אף היא מוחשית יותר ויותר.
כמאה בלוגרים כבר כתבו בנושא אצל שוקי.
* התמונה באדיבות רופאים למען זכויות אדם
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה