19 בפבר׳ 2008

על השקיפות: באירופה לפחות יודעים מה הם נושמים

במהלך כמאה שנות ציונות טופחה בקרב חוגים חברתיים-תרבותיים לא מבוטלים ערגה לאירופה. אירופה השלווה, התרבותית, המנומסת, השבעה והלא מכפכפת. כיום, לישראל שני סמלים עיקריים בהם היא נאחזת, כמעט בנואשות, כדי לשמר את הקשר לאותה יבשת נחשקת. אלו הם ליגות הספורט האירופאיות והארוויזיון [חלילה לא על פי סדר חשיבותן]. לעיתים קרובות מידי, ברמת ההשקם וערב, אנחנו מקבלים תזכורת על מיקומנו האמיתי הפיזי, התרבותי, הפוליטי וגם כמובן, הסביבתי.

מערכת לאיחוד מידע

כשאנו מדברים על שקיפות בכלל ושקיפות של מידע סביבתי בפרט, מצבה של ישראל עגום, יש יגידו, עגום מאוד. לא הכל ירוק באירופה, אבל מספר הולך וגדל של מפעלים בארצות שונות מדווחים על פליטותיהם, למים, לאוויר ולקרקע, באמצעות מערכת ה- EPER [European Pollutant Emission Register]. לצד ה- EPER ישנם גורמים נוספים כגון EIONET [European environment information and observation network] שאוספת סוגים שונים של מידע סביבתי, ה- WISE [Water Information System for Europe] וה- GMES [Global Monitoring for Environment and Security] שנמצאת עדיין בשלבי פיתוח.

אז כן, בזהירות לא רבה במיוחד, אפשר לומר שיש לנו עדיין דבר או שניים שאנחנו יכולים ללמוד מהאירופאים. בימים אלו הם עובדים על מערכת נוספת, שאולי הנכדים שלנו [או הילדים שלנו, אינשאללה], יוכלו להטמיע ב'מזרח התיכון החדש': מערכת מידע סביבתי משותפת לכל אירופה המאחדת את כל סוגי המידע הסביבתי שנאסף כיום [Shared Environmental Information System או בקצרה: SEIS].

הבטחות לעתיד מושכל יותר

באיחוד האירופאי קיימות כיום יותר משבעים תקנות העוסקות בדיווח מידע סביבתי מסוגים שונים והוועדה האירופאית החליטה שהגיעה הזמן לאחדם. המטרות העיקריות של המערכת הן העברת נתונים קיימים ועתידיים לפורמט המבטיח נגישות למידע סביבתי לאורך זמן ומכל מקום, עבור מקבלי ההחלטות, תאגידים ואזרחים. במציאות בה קיימים חוקים וצורות דיווח שונים ומשונים בבליל של שפות, מהלך כזה הוא רחוק מלהיות טריוויאלי. אך הוועדה האירופאית מאמינה ב- SEIS ומבטיחה שהתוכנית המפורטת של המערכת תתפרסם במהלך שנת 2008.

SEIS היא במידה רבה תגובה למציאות שופעת במידע ומשוועת לסדר אפשרי בו. כאמור, SEIS עשויה לסייע למקבלי החלטות בנושאים כגון התגוננות והתמודדות עם שריפות ביערות, הצפות ובצורות. אבל היא יכולה לסייע גם לאזרחים שרוצים למשל לבדוק את רמות זיהום האוויר במקום בו הם חיים או רוצים לעבור אליו. המחויבות שהציגו העומדים מאחורי SEIS למידע שיוצג בפשטות, בהירות ובשפות הארצות המרכיבות את האיחוד, לצד הפתיחות ההדרגתית של אוכלוסיות משכילות לשימוש במידע קיים לקבלת החלטות, מעלה את הסיכויים שמערכת שכזו לא תיוותר כאבן מידע אלקטרוני שאין לה הופכין.

ואנחנו? אנחנו נמשיך להמתין בסבלנות, הרבה סבלנות, שהמשרד להגנת הסביבה יחל בפרסום המידע הסביבתי אליו הוא מחויב על פי חוק.

* התמונה צולמה ע"י Greg_e ושוחררה תחת רישיון CC

תגובה 1:

שלומי ארצה אמר/ה...

לדעתי יש באירופה, לפחות בחלק המערבי, עוד משהו שתורם מאוד לאיכות הסביבה שלנו אין:
סדר, ייעול וארגון.
סדר ייעול וארגון מונע לחצים מיותרים.
למשל: במקומות שבהם צפוי שיהיה תור, יש עמודים מיוחדים שאמורים להסדיר את התור כנחשול במרחב מוגדר, כך שאפשר להכניס אפילו תור ארוך מאוד לחדר די קטן. התוצאה היא שכולם יודעים את מקומם, אף אחד לא מנסה לעקוף, והדברים מתנהלים ללא לחץ אבל ביעילות!
בארץ, לעומת זאת, נדמה שהדרך היחידה לגרום לכך שדברים יפעלו זה להלחיץ את מי שרק אפשר. לחץ לחץ לחץ, צעקות, אלימות. ככה מקדמים עניינים אצלנו.
יעילות אצלנו זאת מלה גסה, חטא בל יעבור. למה?
בגלל שהנאצים היו יעילים בשואה! כן! זאת הסיבה שאנחנו נגד יעילות.
אבל שכחנו שהבעיה בשואה היתה שנאת הזרים המפלצתית...לא היעילות! אם הנאצים היו מבולגנים ומסורבלים, הם היו אולי רוצחים רק חמישה מליון יהודים. ביג דיל. בשביל זה לנהל את המדינה שלנו ככה? הכל ברגע האחרון? הכל בלחץ בלתי אנושי?!
בעעע.