רקע
Tourism is like fire, it can cook your food or burn your house down
תיירות היא אולי הביטוי המובהק ביותר של תהליך הגלובליזציה: תנועת המון אדם מהעולם השבע, 'המערב', לכיוון העולם הרעב, 'המזרח'. זו תנועה שבה גם מוחלפים לא מעט שלמונים, והיא משפיעה על מוקדי היעד לעיתים באופן מוחלט ולעיתים לא הפיך. מהי תיירות, מה השפעותיה ומה לכל זה ולאקולוגיה, בסדרת הפוסטים הקרובה.
מתום מלחמת-העולם-השנייה אנו עדים לגידול בתופעה הזו שמכונה 'תיירות', הן זו הדומסטית והן הבין-לאומית. מדובר בגידול אינטנסיבי של מאות אחוזים בתיירות הבינלאומית. ב-1950 היו בקירוב 25 מיליון כניסות של תיירים ממדינה זרה לטובת שהות במדינה אחרת. ב-1995 גדל המספר ל-561 מיליון, פי יותר מ- 22! ישנן מספר סיבות להתפתחות ולגידול המואץ של ענף התיירות במהלך 50 השנים האחרונות. חלק מהסיבות כרוכות זו בזו. החל מ-1940 אנו עדים לגידול בהכנסה של משקי הבית, דבר שמוביל להתפתחות מושג הפנאי ותרבות הפנאי. בנוסף ישנם שיפורים טכנולוגים דרמטיים, שכוללים לא רק את שיפור התשתיות שעל האדמה, כגון מסילות וכבישים, אלא גם התפתחות של מטוסי הנוסעים וענף התעופה. לבסוף, צריך לציין את התנאי האחרון להתפתחות של תיירות מסיבית, וזהו המצב הגיאו-פוליטי היציב באופן יחסי, שמאפשר גבולות פתוחים ומעבר בין מדינות בקלות.
מראשית המחקר במדעי החברה בנושא קיים ויכוח בין שתי גישות, על הטיפוס האידיאלי של התייר המודרני: יש הטוענים שהתייר בימינו מונע ע"י אטרקציות זולות ונגישות, אשר מבוימות עבורו ע"י האוכלוסייה המקומית. אותה הגישה עושה הקבלה בין יחסי היצע-ביקוש בשוק החופשי האמריקאי, ובין יחסי התייר-מארח בעולם התיירות. הגישה ההפוכה רואה בתייר צליין מודרני, שיוצא לחיפוש מעמיק ורציני אחר. בהתאמה ניתן להגדיר שני טיפוסים אידיאלים של תיירים: תייר המונים ותייר אלטרנטיבי. על תיירות אקולוגית, סוגי תיירים ואיך כל זה קשור לישראל – ברשימות הבאות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה