22 באוק׳ 2007

הבחירות הירוקות, חלק חמישי מתוך שש

זה היה ביתי

אחת הבחירות האקולוגיות החשובות ביותר היא איפה לגור. להתגורר בעיר, אולי בניגוד לחשיבה האינטואיטיבית, היא הבחירה הירוקה. המגורים בכפר, לא משנה כמה אקולוגי הוא יהיה, הם זוללים של משאב האדמה והשטחים הפתוחים. אפילו כפר אקולוגי למהדרין גוזל אדמות שהיו פעם טבע בתולי. החלום של בית פרטי עם גג אדום וחצר הוא חלום הרסני, במיוחד במדינה קטנה כמו ישראל. העיר מאפשרת מגורים בקומות שהם מגורים רוויים וצפופים ולמרבה ההפתעה, אם הייתם שואלים את גברת פלנטה היא הייתה אומרת שבנייני המגורים הגבוהים הם האהובים עליה ביותר. הישוב הכפרי מצריך עוד בזבוז שטח בכביש הארוך שנסלל אליו ובכלל בתשתיות שמשרתות אותו. הכפר מגדיל את הנסועה (הקילומטראז') משום שכל בני המשפחה צריכים להגיע לעבודה ולבתי-ספר שכמעט תמיד נמצאים מחוץ לכפר, ונסועה זה עוד פליטה של גזי חממה. החיים בכפר מאלצים גם את המשפחה הנורמטיבית להחזיק שתי מכוניות, דבר שממש לא נדרש מהמשפחה העירונית, ושתי מכוניות מחזירות אותנו לעניין הנסועה והפליטה. מנגד, זה שחיים בעיר לא אומר שצריך לפגוש רק בטון, אפשר להלחם למען ערים ירוקות, רוויות בפארקים כמו באירופה. אפשר לפתח גינה קהילתית, טרנד מאד נפוץ בירושלים, וגם להקים גינה מפוארת בחצר הבניין, במרפסת הדירה או על הגג. אפשר לדרוש מהעירייה תחבורה ציבורית יעילה וירוקה וגם שבילי אופניים, לדווש בהם, ירוק ומאושר כל הדרך אל העבודה וחזרה. דווקא בעיר יש יותר סיכוי להתארגנות של לובי ירוק שיפעיל לחץ על מקבלי ההחלטות.

ומה באשר למגורי קבע? ובכן, יום אחד כולנו נמות, המדענים מתעקשים. גם חז"לנו דרשו ש'כל העולם כולו רק גשר צר' וגו'. אם כל אדם בעולם יזכה לקבורה נאותה, כפי שנהוג כיום, באחוזת שיש פרטית ומתוחזקת, ממש במהרה לא יהיה יותר מקום בעולם לשום דבר, ושטח פתוח הוא כאמור כבר מצרך נדיר. הבחירה הירוקה ביותר היא לתרום את הגוף למדע בבוא יום כיליון. שהגאונים הצעירים מהבי"ס לרפואה יפיקו תועלת מהגווייה, מה יש. מי שלא מעוניין בכך יכול לבחור שגופתו תישרף ואפרו יועבר לים או לצנצנת, או ואריאציות אחרות של שימוש באפר שמעוררות את חמת החרדים להשחית. גם זאת בחירה פרוגרסיבית אך אל תחשבו שאלה הצעות רדיקליות, בטיבט נהוגה קבורת שמים - גופת האדם ניתנת לנשרים. ולשמרנים: עכשיו נהוגה במקומות שונים בארץ קבורה בקומות, ועל-כך אנחנו אומרים: נו שויין, זה הרע במיעוטו.



2 comments:

oren אמר/ה...

אמיתי היקר
כאחד שחשב כמוך עד לפני זמן לא רב, וכרגע חושב מעט אחרת
אני מציע שתסתכל על העיור הגובר בכל העולם ותשאל את עצמך לאן האנושות הולכת? לצפיפות הולכת וגוברת הבאה לידי ביטוי באלימות גוברת בערים הגדולות
ומה עיר גדולה לא צורכת משאבים? לערים גדולות יש השפעה מרחיקת לכת לא רק על הסביבה הקרובה שלהן אלא גם לסביבה הרחוקה - תחנות חשמל, כבישים המובילים אליה, כריית משאבים
נכון עיר מבזבזת פחות שטחים בגלל הבנייה לגובה. אבל האם אתה רוצה לחיות בעיר שכולה גורדי שחקים?
אני חושב שהבקורת שלך מוצדקת לגבי פרבור
יש להרחיב יישובים כפריים קיימים ולא לבנות חדשים
ובארצנו הקטנה צריך להקטין את התלות המטורפת בתל אביב. להשקיע בפריפריות באמת וזה כולל ערי פיתוח ויישובים כפריים
זהו
ואגב יוזמה מבורכת הבלוג הזה
אורן ,

wasabi אמר/ה...

הי אורן
לקח לי זמן לראות מה שכתבת, אבל הנה אני משיב.. קודם כל: תודה !
מבחינת נטיות הלב שלי אני איתך. בעצם שלושת כותבי הבלוג הגיעו הרחק מהכפר, אי שם בצפון הארץ,ולפחות חלקינו גם יחזרו לשם יום אחד. אהבת הטבע אפשר לומר. ולעומת זאת שלושתינו מצטופפים עכשיו יחד עם כולם בתל אביב, פשוט כי אין ברירה. אנחנו מדינה שכולה פריפריה ומרכז אחד. מה חבל.
גם נכון לומר שגם ערים הן גזלניות טבע, לכן אולי כדאי שתציץ בפוסט שהעלתי היום והאחרון בסדרת הבחירות הירוקות, הפוסט קורא פשוט להרע עם הקטע של נו... להביא ילדים לעולם. אמיתי