20 באוק׳ 2007

הפקת אנרגיה מאשפה – חלק 3


שריפת האשפה

פתרון הטמנת האשפה, הנהוג בישראל כפתרון העיקרי לבעיית הפסולת המוצקה, הותקף והושמץ עד זוב דם בפוסט הקודם. לעומתו, קיים פיתרון לא אלגנטי ביותר, אך יעיל ומיושם זה עשרות שנים בכל העולם המערבי. שריפת האשפה הינה הכרח בעולם בו משאב הקרקע הופך יקר יותר ויותר. השריפה מצמצמת את נפח האשפה בכ- 70-90 אחוז ועל כך חשיבותה. נזכיר שוב שאינה מהווה פיתרון שלם בפני עצמו (אי אפשר לשרוף מקרר ישן ולהעלימו), אלא חוליה מרכזית בשרשרת הטיפול בפסולת, הכוללת מיחזור רציני והטמנת מה שאין ברירה.

תהליך השריפה

בפוסט הראשון בסדרה הוצגה חלוקה גסה של הפסולת לרכיביה השונים. רכיבים כמו זכוכית ומתכות שונות אינם ניתנים לשריפה בטמפ' נמוכות ועל כן ראוי שיעברו תהליך מיחזור. הפלסטיק אף הוא ראוי שימוחזר משום זיהום האוויר הקשה העלול להיווצר משרפתו. הטמנת חומרים אלה באדמה דינה כבומרנג המבטיח שגם עוד מאות ואלפי שנים הם ישארו עימנו. מיחזורם יפחית את כמות הייצור המטורפת שלהם. רכיבי הפסולת האחרים ניתנים לשריפה. שריפתם או מיחזורם המוחלט של הנייר והקרטון יצמצמו את נפח הפסולת בכ- 30%. שריפת הפסולת האורגנית, המהווה כ- 40% ממשקל הפסולת, תאפשר ניצול נכון של הערך אנרגטי בפסולת זו לטובת תהליך השריפה. היות וערכה הקלורי של הפסולת האורגנית משתווה לכשליש מערכו הקלורי של פחם, ניתן בהחלט להקים תחנת כוח "זבל-פחמית" בצמוד לאתר המשרפה ולהפיק חשמל ראוי. כמובן שתהליך השריפה הינו מורכב ביותר וחסרונותיו בצידו. אין זו סתם מדורת ל"ג בעומר, אליה נזרקים כוסות חד פעמיות ובקבוקי ספריי לשירותים. אלה הם כבשני ענק המוקפים מנופים ואמצעים מכאנים שונים ומשונים. במונחים מיידיים, זהו תהליך יקר עשרות מונים מתהליך ההטמנה. הכבשנים הינם יקרים ביותר ומתקני הטיפול בגזי הפליטה מביאים פרוייקט שכזה לסכומים אסטרונומיים. האם כסף הינו השיקול היחיד? כמובן. ולכן הבה נקבע את מחירם של זיהום מי התהום, פליטת גזי החממה, שריפות בלתי מבוקרות, שחיקת הכבישים וכו'. מחירים אלו מופשטים כיצירות אומנות שערורייתיות ובכל זאת נמצא להם סוג של תמחור ע"י מדעני העולם. הם מכונים עלויות חיצוניות ומתיימרים להגיד לנו כמה עולה פליטת טון מתאן לאטמוספירה (כ- 250 דולר) או מה תרומתה של משאית הזבל, הנמצאת בדרכה למזבלה, לתאונות הדרכים (0.0034 ש"ח לטוןxק"מ) ולבזבוז הזמן כתוצאה מעומס התנועה (0.00122 ש"ח לטוןxק"מ). בקיצור, מדע מדוייק זה לא, אבל הכללת העלויות החיצוניות במחירי ההטמנה ובמחירי השריפה מביאה למסקנה שהשריפה הינה תהליך נבון יותר מההטמנה.

לקורא הפיננסי: כדאי להשקיע בגזי החממה. עפ"י ההערכות מחירם יאמיר בעשרות אחוזים בשנים הקרובות.

* התמונה צולמה ע"י increptowalnut's ושוחררה תחת רישיון CC

4 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אולי זאת שאלה שנשאלת מתוך בורות- אך השריפה עצמה לא יוצרת זיהום אוויר?

wasabi אמר/ה...

השאלה נכונה ואינה מראה על בורות כלל. השוואה של שתי אלטרנטיבות צריכה להעשות תמיד לאור היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן. זיהום האוויר הנובע משריפת הפסולת הוא עניין רציני, אולי השיקול הכבד ביותר בנושא. קיימים פתרונות טכנולוגיים לטיפול בזיהום הזה ולניטרולו, אולם הם יקרים מאוד. הרעיון הוא שע"י הקמת משרפה אפשר יהיה להוביל את הפסולת למקום מאוד מסויים ולטפל בה באמצעים הטובים ביותר וגם היקרים ביותר. לעומת בעיית זיהום האוויר הניתנת לפתרון יקר אך אפשרי, מציבה הטמנת הפסולת סוגייה בלתי פתירה בדמות הקרקע ההולכת ומתמעטת עבור אלו שיהיו פה אחרינו, ואולי אפילו עבורנו. אני מניח שאם בעייה זו תיפתר באמצעות קרקעות בחלל או משהו דומה, זה יהיה לעשירים בלבד. בכל מקרה, הפוסט הבא יפרט את היתרונות והחסרונות של פתרון שריפת הפסולת

אנונימי אמר/ה...

אני חושב שצריך לגייס את כל הדרקונים מהשמאל שישרפו עם השנאה שלהם את האשפה שהם מייצרים בבתים שלהם בכפר שמריהו.וגם הערבים עושים הרבה זבל.

שרון אמר/ה...

אנונימי,
אני תוהה איזה תועלות אנרגטיות אפשר להפיק עם השנאה שלך? לא חבל סתם לבזבז?