הנדון: הקרנה בכנסת

לכבוד יו"ר הכנסת, הגברת דליה איציק

היום פורסם בעיתונות הארצית כי אל גור זכה בפרס נובל לשלום. קשה שלא לצהול לרגל בשורה שכזאת. היטב לתאר דני רבינוביץ' בהארץ, ברשימה ששמה 'מפתח לעתיד האנושות': "אל גור ראוי לפרס על הצלחתו האדירה בתרגום המידע המדעי המורכב לשפת בני תמותה. החיבור שעשתה ועדת הפרס בין סוגיית האקלים לבין שלום הוא עיתות רב עוצמה לכך שמדובר בעניין עולמי – מדיני, כלכלי, בטחוני".

עוד פורסם בעיתונות כי כבודה הצטרפה למברכים וכי הרחקת לכת והזמנת את גור לבקר בישראל ולהציג בכנסת את סרטו "אמת מטרידה".

הרשי לנו לברך אותך על ההזמנה הזו. אמנם הקדמנו אותך והזמנו אותו לארץ בעצמנו כבר לפני כמה חודשים אבל משום מה נדמה שלהזמנתך משקל רב יותר. אך שאלתנו היא מדוע לחכות שאל גור יבוא או לא יבוא לארץ? אם כבודה מאמינה בחשיבות של הסרט אפשר להקרין אותו במשכן כבר בימים אלה. הרי יש לסרט חשיבות עליונה גם בלי נוכחותו של היוצר.

באם הקרנה כזאת תצליח, אנו מציעים לארגן הקרנה נוספת, בגן הורדים למשל, ולהזמין לא רק את חברי הכנסת ונכבדי האומה אלא גם את ילדיהם, ואולי בכלל את כל ילדי ירושלים? בנושא התחממות כדור-הארץ יש חשיבות גם לעשייה של האזרח הקטן בביתו, קל וחומר לעשייתו של המחוקק.

נסיים בברכה, שצעדיהם של הח"כים יושפעו גם מבעיית התחממות כדור-הארץ, ושהשלכות האקולוגיות יהיו לנגד עיניהם בכל פעם שהם מניחים הצעות לסדר יומה של הכנסת. זה בנפשנו.