12 בנוב׳ 2010

מים מינרליים: שבוע של (אי-)חשיפה תקשורתית

"זה כמו לשבת בסלון שלך ולדבר בנינוחות", וגם "אתה מכיר את אברי, הוא מאוד אוהב את הסביבה". הבחור בעל הקול הנעים מערוץ 2, מעברו השני של הקו, לא וויתר.
"האייטם הזה מאוד חשוב לנו, אנחנו מעוניינים שתבוא להציג את בעיית המים המינרליים בתכנית הבוקר שלנו מחר".
כותב ווסאבי הפך עם עצמו, באותו הרגע, בדברים הבאים:
  1. די מביך, להופיע בטלוויזיה מול הרבה אנשים (אוקיי, עקרי/ות בית בעיקר, לא הרבה רייטינג, ועדיין...).
  2. טלוויזיה זה מדיום תקשורתי מדורדר ורדוד, למרות שאברי גלעד "אוהב" את הסביבה.
  3. יאללה בסדר.
"יש סיכוי, מאוד מאוד נמוך, שזה לא ייצא אל הפועל. אתה יודע, יש לפעמים אירועי חדשות דחופים בעלי קדימויות. תקבל הודעה סופית בערב", ואז בערב: "אנחנו מתנצלים, זה לא ייצא  לפועל". 
גם סבבה!
ביום שאחרי תכנית הבוקר המדוברת, התפרסמה בעיתון "הארץ" ביקורת הטלוויזיה הזו. ואם להודות על האמת: פמלה אנדרסון זה בהחלט הרבה יותר מעניין מכל דיון בוקר משמים על בקבוקים.

בשבוע שעבר, בו הצהירה עיריית תל אביב על קמפיין לעידוד שתיית מי הברז, התפרסמה כתבה מקיפה בנושא תופעת המים המינרליים ע"י נעמי דרום בדה-מרקר. כותב ווסאבי התראיין ויצא מרוצה משתי סיבות: 1. הכתבה היתה מצוינת 2. תמונת הפורטרט (שנשלחה באמביוולנטיות גדולה) לא פורסמה.
בעקבות הכתבה, פנו לווסאבי גורמי תקשורת שונים כמו ערוץ 2 ויעל דן מגלי צה"ל, שערכה בתכניתה פאנל מומחים בנושא. 
הפאנל, רבע שעה אורכו, יצא לא רע ומחדד מאוד את המסר:
video

  • במשרדי הממשלה כבר אין מים מינרליים.
  • בעיריית ת"א החליטו להפסיק עם העניין הזה.
  • בכל העולם המערבי, בו יש מי ברז טובים ומבוקרים, יש גל ששוטף את התעשייה הזו החוצה.
האם תושג המטרה ומים שמגיעים ליעדם במשאיות לא יימכרו יותר בישראל?

5 תגובות:

המתייעליסט אמר/ה...

וואסאבי-אלון כל הכבוד!

לדעתי צריך להטיל מס סביבתי על המים המינרלים (אם עדיין אין) לטובת קמפיינים לשימוש במים מהברז ולטובת שיפור נוסף של הצנרת. בדיוק כמו שמיסים על סיגריות הולכים לתקציבי בריאות .
כל הכבוד לעיריית תל אביב על המאמץ גם כן - החיסכון הוא רווח של כולנו.
להזכירכם, אם ברצוננו להציל את הכנרת ואקוויפר ההר, יש גם לחסוך בשימוש באנרגיה. שעת מזגן בודדה של 5כ"ס הינה שוות ערך אנרגטית להתפלת 1000 ליטר מים.
מהנדס המכונות של וואסאבי יכול לאשר זאת.



שלום שמי יוני ציוני
ואני מתייעליסט
בלילה כשכולם ישנים
אני משתין בגינה במקום באסלה.

JK אמר/ה...

very cool

אנונימי אמר/ה...

"פרופ' רפי סמיט מהפקולטה להנדסה כימית בטכניון פרסם בשנת 2008 בעיתון המדעי ES&T [הערה 1] נתונים על כמות האנרגיה (בשיטת האוסמוזה ההפוכה) הדרושה להתפלת מ"ק אחד של מים ממקור מי ים... להפקת מ"ק אחד של מים מותפלים ממי ים במתקני התפלה גדולים נדרשת אנרגיה בסך 3.75 קילו–ואט–שעה (כמות זו עולה במקצת אם מחשבים גם את האנרגיה הדרושה להובלת המים לצרכנים). "

אנונימי אמר/ה...

אכן השימוש במי בקבוק אינו רצוי ולא רק בגלל הבקבוקים אלא גם מאחר ואין בקרה על איכות המים, עדיף שימוש בפילטרים אבל מכאן ועד להצהרה שאיכות מי הברז טובה יש מרחק רב. אני גרה בעיר בה שתיית מי ברז הינה בלתי נסבלת וגם לאחר הרתחת המים, אני לעיתים נאלצת להרוות בהם את הצמחים כי יש להם טעם של מי בריכה. זה גם נכון שלא רק השתייה מזיקה אלא גם הרחצה שזה כבר ענין אחר.

אנונימי אמר/ה...

יכול להיות שספציפית אצלך זה לא טעים אבל זה לא אומר שזה מזיק.
אי אפשר להתווכח על טעם המים אבל על עצם היותם ראויים לשתייה מבחינה בטיחותית אפשר למדוד במעבדה לפי כמות המסיסים (כולל הכלור).