ווסאבי עושה סדר - אפקטי הסביבה השונים

בראותנו את הבלבול והמבוכה האופפים אנשים רבים לנוכח כמות המידע האדירה הזורמת כיום מכלי התקשורת בעולם המערבי, ברצוננו לעשות מעט סדר בסבך התופעות הסביבתיות, אשר הוכח מדעית שהאדם תורם להם באופן משמעותי, ולפרט על שלוש מהן:

פגיעה בשכבת האוזון

שכבת האוזון ממוקמת בסטרטוספירה שהינה השכבה האמצעית באטמוספירת כדוה"א - גובהה הממוצע כ- 20 עד 40 ק"מ. לשכבת האוזון תפקיד חשוב בשמירה על אורח החיים של האדם כפי שהוא כיום, וזאת משום שהיא מסננת אחוז גבוה מהקרינה האולטרא סגולה – קרינת השמש בעלת אורכי הגל הקצרים, המזיקה לאדם ולבעלי-החיים האחרים. האדם תרם רבות להדלדלות שכבת האוזון בכך ששחרר לאוויר חומרים המכילים אטומים ממשפחת ההלוגנים: כלור, פלואור וברום. חומרים אלו היו נפוצים בעיקר כחומרי קירור, ממסים תעשייתיים, חומרי הדברה וכיבוי אש ועוד תרכובות מופלאות שהצליח האדם לרקוח. בסוף שנות ה- 90, לאחר התבררות הנזק הכבד ולאחר שיר מחאה חריף ומעורר הדים של הזמר אריאל זילבר, החל האדם לשנות דפוסיו וחומריו וכבר כיום אנו עדים לבלימה יפה של התופעה ולשיקום יחסי של שכבת האוזון. הדלדלות שכבת האוזון היוותה נורה אדומה לאדם לשקול את יחסיו החד-צדדיים עם הטבע ובלימתה הינה בגדר עידוד ליוזמות האקולוגיות המשותפות אותן חייב האדם לבצע גם כיום.

זיהום אוויר

אם נשאל מישהו שגר בקריית-טבעון מדוע יש לסגור את בתי הזיקוק במפרץ-חיפה, תשובתו לא תוכיח אותנו על ההתחממות הגלובאלית. סטטיסטיקות ומחקרים של עשרות שנים מראים נזק בריאותי – אסטמה, סרטן וכאלה – גבוה במאות אחוזים אצל תושבי חיפה והקריות בכלל, ובקריית-טבעון בפרט. הסיבה: טבעון יושבת במקום מעט גבוה ומרוחק מהמפרץ, כך שעם הרוח הנכונה החומרים הנפלטים בארובות הגבוהות מגיעים לה ישר לפנים. זה לא נגמר בטבעון. גם בתל-אביב האוויר מזוהם ומזיק לבריאות, אם בגלל שאיילון מלא בטורי מכוניות ואם בגלל כמות הטוסטוסים, בעלי מנועי 2 הפעימות, הפולטים תוצרי שריפת שמן לאוויר בכמות משמעותית. זיהום האוויר ע"י האדם הינו סוגייה קשה שצברה מודעות רק לאחר המוני מתים, מאושפזים וכיוצא באלה. כיום ישנה חקיקה המגבילה את פליטת המזהמים לאוויר אך עדיין ישנה עבודה רבה בנידון ואמצעי אכיפה שעוד לא נוסו. גם פתרונות טכנולוגיים יש, אך הם עדיין יקרים מדי ולא משתלמים. כיום משתלם עדיין לזהם.

אפקט החממה

כששמעתי את הביטוי "אפקט החממה" לראשונה לפני כך וכך שנים, זכור לי שדימיינתי לי משהו נחמד עם חממות ושתילים ירוקים. במבט לאחור אולי שם טיפה יותר מעורר חרדה כמו: "אפקט יום הדין", או "אפקט הדמים", היה כנראה מעביר את העניינים להילוך גבוה. על כל פנים כיום אפקט החממה הוא אחד מהתופעות המפחידות ביותר מולן נדרש האדם להתמודד. הבנת תופעת החממה דורשת קודם כל הבנה של פעולת קרני השמש. קרני השמש מגיעות לאדמה לאחר סינון אטמוספירי כשאורך גליהם בעיקר בתחום הנראה. לאחר הפגיעה בקרקע או בכל עצם כלשהוא מוחזרת קרינת השמש כלפי האטמוספירה אך בשינוי מסויים. גלי הקרינה המוחזרת ארוכים יותר מזו שנקלטה וזזים לתחום הנקרא תחום האינפרא אדום. קרינה זו מאופיינת באנרגיית החום האצורה בה והיא הסיבה לתחושת החום אותה אנו חשים על פני כדוה"א. ההסבר לכך שהכי קר לפנות בוקר הוא שקרינת השמש, אשר חדלה להגיע עם רדת החשיכה, עוד חיממה אותנו במהלך הלילה אך בסופו דבר פרחה לה אל מחוץ לאטמוספירה. זהו גם השלב בו ההומלסים הירושלמים קצים טבעית משנתם בגוף קפוא ודואב. רעיון החממות הוא לאפשר את כניסת הקרינה מהשמש וללכוד את החום הנוצר לאחר פגיעתה בקרקע. זאת עושים באמצעות הניילון השקוף. בטבע אפקט זה בא לידי ביטוי ע"י גזי החממה.
גז חממה הוא גז שאוהב לאגור חום ולשמור אותו אצלו, ובכך לא מאפשר לו לצאת חזרה לאטמוספירה ומשאיר אותו איתנו. וכמו שהדברים הכי מהנים הם הדברים האסורים (שוקולד, מין ספונטני וכו'), מסתבר שגז הפחמן הדו חמצני, אותו גז בלתי רעיל שנפלט כמעט בכל תהליכיו של האדם, כולל נשימה, הוא גז חממה. התגובה היפה מצד הטבע לפליטת הפחמן הדו חמצני הטבעית היא קליטתו ע"י הצמחייה והפיכתו לחמצן הראוי לנשימה בתהליך הפוטוסינתזה (ראו פוסט בנושא הפקת אנרגיה מאצות).
אז אולי יותר חם ונעים עם הגז הזה, אך האדם מגזים. מצד אחד הוא צורך יותר ויותר אנרגיה (חשמל, דלק וכו') ומצד שני הוא מוחק שטחים ירוקים ע"י כריתת יערות. לא צריך להיות נביא זעם בכדי לראות את ההפרה הבוטה של כללי המשחק. הטבע מצידו לא צריך יוגה לאיזון. פה קרחון נמס, שם הוריקן ובעתיד הקרוב חברות הביטוח כבר לא יבטחו אנשים החיים לחופי האוקיינוס. אפקט החממה הוכח מדעית כגורם חשוב בהתחממות הגלובאלית על נזקיה השונים: עליית מפלס המים בכדור-הארץ עקב המסת הקרחונים בקטבים, התפשטות שטחי המדבריות על חשבון השטחים הירוקים ושיבוש כולל של מערך מזג האוויר בכל כדור-הארץ, כפי שהאדם רגיל אליו.

* פורסם לראשונה ב: 18.8.2007